סחלב הביצות

הדפסה
  Orchis laxiflora שם מדעי
סחלביים
Orchidaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, הרי שומרון, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן בסכנת הכחדה

דווח לנו

סחלב  הביצות
צילום: © אריה טריינין   באחו בבנימינה
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מין זה שייך לסוג קטן-יחסית במשפחת הסחלביים, אשר בזכות צמיחתו באירופה זכה שכל המשפחה הענקית הזאת, שעיקרה טרופית, תיקרא על שמו.

הוא כולל גיאופיטים ממשפחת הסחלביים, שהפרח שלהם קטן, מצוייד בדרבן, שהתפתח בבסיס השפית. במקורו נועד כנראה הדורבן לאצור צוף עבור המאביקים, אך רק מעטים מבין המינים אכן מייצרים כיום צוף, ואחרים שכללו שיטות "רמיה" שונות למשיכת מאביקים.

מתוך פקעת חד-שנתית עולים בחורף עלים דמויי אזמל, אורכם 10 ס"מ ורוחבם 2 ס"מ, ערוכים בשושנת. מבין עלי השושנת עולה באביב גבעול זקוף ובלתי מסתעף בגובה 10–90 ס"מ, שעליו נדניים וקטַנים, הולכים וקטֵנים כלפי מעלה הגבעול. בראש הגבעול נישאת שיבולת של 10–100 פרחים, כל אחד מהם מלווה בעלה (חפה). צבעי הפרחים לרוב ורוד, ארגמן, צהוב או לבן, או שילובים של צבעים אלה. עמוד העלי והצלקת מעורים באבקן היחיד למבנה הנקרא עמודון. לאבקן שתי אבקיות, כל אחת מהן קשורה לבלוטה דביקה נפרדת, ויוצאת בשלמותה משנדבקת הבלוטה לראש החרק המאביק. השפית גדולה לרוב מיתר עלי הכותרת, בסיסה מתמשך כאמור לדרבן. יתר עלי הכותרת פרושים או מכונסים, חופים על העמודון כקסדה. השחלה תחתית, שזורה לעיתים, טמונה בתוך עוקץ הפרח.

הפקעת חד-שנתית. היא אוגרת מזון בשנה אחת, ומתרוקנת לספק מזון לנצר בשנה הבאה. במקביל תופחת לידה פקעת חדשה, ועליה ניצני הנצר של השנה הבאה. הפקעת דומה בצורתה לאֶשֶׁךְ, וזה אכן פירוש שמה המדעי. זה גם מקור לאמונות ושימושים עממיים בצמח כמעורר תאוה מינית.

מפקעות של מיני סחלב שונים מפיקים אבקה קמחית המשמשת להכנת תבשיל דמוי פודינג הידוע בלשונות אירופה בשם סַלֶפּ, שאינו אלא שיבוש שמו הערבי סַחְלֶבּ, שהוא גם מקור השם העברי (בעבר הגו את השם בעברית שַׁחְלָב).

ידועים 35 מינים בסוג סחלב, מהם 11 בארץ. תפוצתם העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון, צפונה למערב אירופה, ומזרחה לאסיה לכל אורכה, עד יפן.

סחלב הביצות הוא מין יפה במיוחד של סחלב, הגבוה בסחלבי הארץ. נדיר, סובל מחיסול בית-גידולו (ביצות) ברחבי הארץ. נותר עדיין בצפון עמק החוף ובמקורות הירדן.

תפרחתו ארוכה וצרה, ובה 10–50 פרחים. צבעה סגול עמוק, עם כתם לבן קטן בלבד במרכזו של כל פרח. העלים ערוכים ברובם בשושנת בבסיס הצמח, אך "מטפסים" מעט גם במעלה עמוד-הפריחה. הם ארוכים מעלי יתר הסחלבים וכך גם עמוד-הפריחה, המגיע עד לגובה של 80 ס"מ, והוא עבה ומגושם, צבעו ירוק למטה, הופך כלפי מעלה לסגול.

השפית קצרה ורחבה, ללא התפצלויות ניכרות וללא שרטוט נקודות או קוים. הדרבן בינוני, אופקי, כפוף מעט מעלה. מואבק על-ידי דבורה ארוכת-מחוש (Eucera). תפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל, סוריה, עירק ומערב טורקיה.

כתב מייק לבנה

תפוצת הצמח בארץ:
סחלב הביצות גדל באחו בנימינה, באפק , בעמק החולה ובביצת זיתא.


מקורות מידע


קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים