פיגם מצוי

הדפסה
  Ruta chalepensis שם מדעי
  African Rue Common name
פֵייגַ'ם, פִיגְ'ל, רודה, רוטה שם ערבי
  فيجن أللّغة آلعربيّة
פיגמיים
Rutaceae
משפחה
4 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה אלרגני

דווח לנו

פיגם מצוי
צילום: © שרה גולד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

פיגם מצוי הוא שיח רב-שנתי ירוק-עד, הנפוץ בחבל הימתיכוני. גובהו 70 ס"מ, חלקיו התחתונים מעוצים ואילו צמיחתו הצעירה עשבונית. צבע עליו וענפיו ירוק מאפיר, והם קירחים, אך פניהם זרועים בלוטות צהבהבות המכילות שמן אתרי. כאשר ממוללים חלקים אלה מופץ ריח השמן סביב. הצמח מוכר בעיקר בגלל ריחו החריף. הגבעול עגול. העלים מסורגים, גזורים-מנוצים פעמיים. שפת העלעל משוננת. העלעלים אינם אחידים בצורתם: אחדים גדולים ומנוצים מאד, אחרים קטנים ופחות מנוצים.
פיגם מצוי פורח מפברואר עד יוני. הפרחים ערוכים בתפרחות דמויות סוכך. הפרח נישא על עוקץ, והוא בולט בצבעו הצהוב. קוטרו 10–20 מ"מ. עלי הגביע ירוקים, מספרם 5–4, וזה גם מספרם של עלי הכותרת. סימן מובהק הוא עלה-הכותרת, ששפתו מצויצת. הפרח דו מיני. האבקנים מפורדים ובולטים בפרח, מספרם 10-8. האבקנים מבשילים לפני העלי, והם נפתחים אחד-אחד, בכל פעם מתכופף האבקן הבשל התורן לעבר מרכז הפרח, וחוזר למקומו אחרי יום, עת בא במקומו אבקן אחר. השחלה עילית, צבעה ירוק והיא בולטת במרכז הפרח כמו כיפה. עלי השחלה מאוחים. הפרח מכיל צוף גלוי, המושך אליו חרקים שונים, מדבורים עד זבובים.. הפרי הלקט עם 5-4 אונות, כל אונה מסתיימת בחוד. בפרי זרעים רבים. כאשר הזרעים מבשילים וההלקט מתקשה, נעים ההלקטים ברוח ומפזרים את זרעיהם.
פיגם מצוי צומח בחבל הימתיכוני – בחורש, בגריגה ובבתה וכן בין סלעים. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
הריח מבדיל בין מגדרים: אשכנזים נרתעים ממנו, בני עדות המזרח, וכן ערבים, נהנים ממנו. גם השטן נרתע ממנו, לכן מקובל לתלות ענפי פיגם כקמיע מעל מיטת תינוק, נגד עין הרע. שמן הפיגם נקרא רוטין (לפי שמו המדעי של הסוג), והוא משמש מקור לתרופות נגד דלקת פרקים, כאב גב, כאב ראש, הרעלת קיבה, שיעול, דלקת-עיניים, דלקת אוזניים, כינים בשיער. בעבר השתמשו בו לכל בעיה, כולל היסטריה, שיגרון, תולעים בבטן ועוד.
הפיגם מתאים מאוד לתיבול של זיתים כבושים.
הפרח מושך חרקים, אך יתר חלקי הצמח דוחים חרקים בריחם וברעילותם. רק זחלי הפרפר זנב-הסנונית, שהוא אחד מהפרפרים היפים של הארץ, מסוגלים לאכול מעלי הפיגם בלי לסבול מהרעל. הפרפרה מטילה את ביציה על עלי הפיגם. הזחלים בוקעים מהביצים ונזונים מהעלים. את השמן האתרי הם אוגרים בשתי בלוטות החבויות בעורפם קרוב לראש. כשהם נקלעים לאיום הם שולפים את שתי הבלוטות, המתארכות ונראות אז כמו שתי קרניים אדומות. מהבלוטות הללו מופרשים השמנים האתרים שמקורם בצמח. הריח הדוחה משמש להגנה על ידי כך שהוא מרחיק מהזחלים של הפרפר יצורים העלולים לטרוף אותם.
במשפחת הפיגמיים כלולים בין היתר גם כל עצי ההדר.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

על דרך גידולו של הצמח אנחנו שומעים אצל אבותינו: "שרשי המינתא והפיגם... שעקרן לשתלן" (עוקצין א', ב').
וכן  במסכת שביעית "הפגם והירבוזין השוטים... פטורין מן המעשרות" (שביעית פ"ט, מ"א)
הצמח שימש גם כצמח תבלין ומרפא. למחלת האבעבועות הלבנות, אשר כונתה בפי אבותינו בשם ענבתא, מרחו דבש מעורב בפיגם (עבודה זרה כ"ח).

רפואה עממית ופולקלור
השיח מוכר ברפואה העממית עוד מימי קדם כשיח בעל תכונות המרפאות חוליים שונים כמו: דלקות מפרקים כאבי ראש דלקות אוזניים דלקות עיניים והרעלות קיבה. השימוש בצמח הוא ע"י מיצוי העלים בתהליך הרתחה, וגם ע"י יבוש העלה וכתישתו.
מחקרים עדכניים הראו שהעלים אכן מכילים חומרי מרפא כמו: רוטין, המגביר את טונוס הוורידים, רוטמין המרפה שרירים וקומרין שהוא נוגד קרישת דם.
לצמח חשיבות רבה גם בפולקלור. הוא משמש בתפוצות אחדות בישראל כצמח בושם להבדלה, וכן כצמח המגן בפני עין רעה.
ברפואה העממית הוא משמש גם כחומר דוחה כינים.
כתבה ערגה אלוני

למידע נוסף, מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל

מידע גנני
צריכת מים
לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                        שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים                   שיח נמוך
קצב צמיחה                 מהיר
גובה (מ')                    1.00      
קוטר (מ')                   0.60
איברים דקורטיביים    פרחים, עלים
שימוש מומלץ            מסלעות, גני תבלין וריח
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה. רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה                שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני  נוסף        צמח ריח, פונדקאי לפרפר זנב הסנונית. בפולקלור העממי משמש לגירוש שדים

נכתב ע"י יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים