תלתן פלישתי

הדפסה
  Trifolium philistaeum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
עמקים, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא

דווח לנו

תלתן  פלישתי
צילום: © אלי ליבנה   שפלה, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן פלישתי הוא צמח חד-שנתי, זקוף, בגובה 10-25 ס"מ, קרח או שעיר במקצת. פטוטרות העלים התחתונים ארוכות מאלו של העלים העליונים. עלי הלוואי עשבוניים, בעלי עורקים מרובים. חלקם התחתון הרחב מעורה בפטוטרת ואילו החלק העליון – חופשי, דמוי איזמל. העלעלים קרחים לרוב, לעתים בעלי שערות הדוקות ומפוזרות. אורכם עד 2.5 ס"מ והם צרים ומאורכים עד אליפטיים. שפת העלעל משוננת לכל אורכו או רק בחלקו העליון. העלעל הקיצוני בעל פטוטרית.
עוקץ התפרחת ארוך, שעיר במקצת. התפרחת מאורכת ובעלת פרחים מרובים. אורכה גדול בהרבה מרוחבה. עוקצי הפרחים קצרים. הפרחים זקופים בתחילה ומתכופפים מטה אחרי ההפריה.
אורך הפרח 9-12 מ"מ. הגביע קטן, קרומי בחלקו התחתון, בעל 5 עורקים, דו-שפתני. השפה העליונה קרחת, בעלת שתי שיניים קצרות משולשות. השפה התחתונה שעירה, בעלת שלוש שיניים שוות כמעט, דמויות איזמל. שיני השפה התחתונה ארוכות פי 2 משיני השפה העליונה. אורך הכותרת פי 2-3 מהגביע. צבעה משתנה לאורך התפרחת; הפרחים העליונים לבנים כמעט ואלה שמתחתיהם ורודים. הפרחים התחתונים ביותר נוטים לחום בהיר כצבע הבשר. עלי הכותרת משוננים במקצת, בעלי עורקים ברורים. הסירה זקופה, קצרה בהרבה מהמשוטים.
הגביע הפורה קרומי, בעל זרע אחד.
תלתן פלישתי הוא צמח של קרקעות חוליות מיוצבות.

רוב מיני התלתן בארץ הם חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
פרחי התלתן מייצרים צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. צורת המרזב של זירי האבקנים המאוחים מאפשרת הצטברות של הצוף, ואילו האבקן החופשי מאפשר לחרק גישה נוחה איליו.
פרי התלתן הוא גביע פורה, כלומר – התרמיל כלוא בתוך הגביע ואינו נפתח. מספר הזרעים מועט. לפירות הסוג תלתן מנגנוני הפצה שונים כגון שיניים ווים או שערות המאפשרים לו להיאחז בשער בעלי-חיים, או גביע נפוח המקל על תפוצתו בעזרת הרוח.
התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.

כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים