תיאור הצמח: הצמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים, גובהו 50-30 ס"מ. הצמח נפוץ בערוצי ואדיות במדבר. שכיח במדבר יהודה, בכל הנגב ובערבה. גבעוליו זקופים, יוצאים מתוך בסיס מעוצה. עליו מאורכים, משוננים ומכוסים בבלוטות זעירות. כל הצמח מכוסה בשערות קטיפתיות, המשוות לו גוון לבן.
הפריחה בחודשים מארס-אוקטובר. הפרחים צינוריים, צבעם צהוב, והם יושבים על קרקעות קטנות הערוכות בתפרחות דמויות סוכך. הזרעונים פחוסים ומחוסרי ציצית.
מקורות ופולקלור: השם אכילאה מנציח את הגיבור אכילס, אעשר עמד לראשונה על תכונותיו הרפואיות של הצמח, ואף השתמש בו לריפוי גיבוריו.
רפואה עממית: ברפואה העממית של הערבים, בארץ-ישראל ובארצות השכנות, נחשב הצמח לאחד מצמחי הרפואה החשובים והמקובלים.
בשימוש חיצוני הוא מקובל בטיפול בכאבי פרקים, להורדת חום ולפתיחת דרכי הנשימה. בשימוש פנימי הוא מקובל לטיפול בשיעול חזק, להורדת לחץ דם גבוה, נגד סוכרת ולהקלת כאבי בטל.
אופן השימוש: בשימוש חיצוני: מרתיחים במים חופנים מספר מכל חלקי הצמח העל-קרקעיים, מסננים ושופכים לתוך אמבט מים. טובלים באמבט כרבע שעה. דרך נוספת: מבשלים חופנים מספר בסיר מים, מתפשטים ורוכנים מעל האדים העולים מהסיר. הטיפול מתבצע בחדר מוגן מרוח. מיד לאחר הטיפול יש להתכסות היטב ולישון עד הבוקר. מומלץ להוסיף חופן זרעי שעורה לאכילאה המורתחת, ליצור ממגבת אוהל מעל הראש ולנשום את האדים דרך האף. בשימוש פנימי: מרתיחים חופן עלים ירוקים – או 4 כפות של חומר יבש – בליטה מים. מבשלים 5 דקות לאחר הרתיחה ושותים כתה. מומלץ להמתיק את התה בדבש, פרט לטיפולים בהורדת לחץ ובסוכרת. מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
