פיסידנס עב-זיף

הדפסה
  Fissidens crassipes שם מדעי
  Fatfoot/Beck Pocket-moss Common name
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, גליל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

פיסידנס  עב-זיף
צילום: © דרור מלמד   בניאס, 3-2019
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

 להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

פיסידנס עב-זיף הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), ממשפחת Fissidentaceae.  הסוג ניכר בסידור העלים לאורך הגבעול - הם ערוכים מסורגים בשני טורים, במישור אחד, מערך המעניק להם מראה "דו-מימדי-שטוח". מבין מיני הסוג הגדלים בישראל, פיסידנס עב-זרע הוא הגדול ביותר. הגמטופיט שרוע עד זקוף, אורך הצמחים עד 1.5 ס"מ (כאשר רוב שאר המינים הגדלים בישראל קצרים מסנטימטר אחד, למעט מין אחד, F. adianthoides, שנאסף פעם אחת בלבד בישראל, ע"י טוביה קושניר ומאז לא נמצא בארץ ומין נוסף, אקווטי-טבול, F. fontanus, שרק אוכלוסיה אחת ממנו הייתה מוכרת בישראל ולו עלים צרים, השונים במראם מאלו של שאר מיני הסוג המקומיים), צבעו ירוק חי עד ירוק כהה. הגבעולים נושאים עד 18 זוגות עלים (בשאר המינים בישראל, למעט השניים שהוזכרו לעיל, מספר זוגות העלים בדרך-כלל קטן יותר), ערוכים בצפיפות לאורך הגבעול. לטרפים בסוג פיסידנס מבנה ייחודי - בסיסם חובק את הגבעול ומכופל ככריכת ספר (רקמה זו מכונה "רקמת הנרתיק", vaginant lamina) שבתוכה נתונה שאר רקמת הטרף ("רקמה גחונית", ventral lamina). לפיכך, בסיס הטרפים, במחצית הטרף שמן העורק המרכזי לכיוון הגבעול, עשוי למעשה משתי שכבות תאים ונראה בהגדלה תחת שולחן אור מעט כהה יותר ופחות חדיר לאור ואילו מחצית הטרף שמן העורק החוצה וכן קצה הטרף, העשויים שכבת תאים אחת, הינם חדירים יותר לאור ונראים בהירים. במין פיסידנס עב-זיף גבולות שולי הטרף אף הם עשויים שתיים עד שלוש שכבות תאים. הטרף סגלגל (אליפטי), קצהו מחודד. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous), אולם קיימים מופעים בהם ישנם צמחים זכריים וצמחים נקביים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). אברי המין הזכריים ערוכים בחיקי העלים, או בראש הגבעולים. המנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) נישאת על זיף (seta) זקוף, צהבהב-מאדים, עבה מעט מאלה שבשאר מיני הסוג (מכאן שם המין, שאינו רשמי. גם השם המדעי, crassipes, מלטינית: crassus - "עבה", "בשרני", pes - "רגל", לאמור" עב-רגל"). הקופסית סגלגלה-מוארכת, סימטרית, זקופה, ירוקה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור חרוטי, אורכו עד כדי מחצית הקופסית. בפי-המנבג (peristome) טבעת אחת (haplolepidous) בת 16 שיניים  אדומות, כל אחת מחולקת עד מתחת לאמצעה, מכאן שם הסוג (מלטינית: fissus  - "סדק", "חריץ"; dens - "שן", לאמור: "שיניים סדוקות").
בישראל מצויים שני תתי-מינים, subsp. crassipes, שמראהו תואר לעיל ו-subsp. warnstorfii, שלו גמטופיט ארוך יותר (עד 2 ס"מ), נושא עד 32 זוגות עלים, מרווחים לאורך הגבעול ובישראל אינו מפתח מנבגים. תת-מין זה נפוץ יותר וגדל בהרי יהודה, שומרון, מדבר יהודה, שרון, כרמל וצפון הארץ.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתו של פיסידנס עב-זיף קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
פיסידנס עב-זיף גדל בגושים או כתמים קטנים, לעתים מעורב עם מיני טחבים אחרים, על סלעי בזלת בקרבת מים זורמים, לעתים על סלעים שבתוך גוף המים. הוא מצוי פה ושם בישראל, בהרי יהודה ובצפון הארץ. תפוצתו העולמית של תת-מין crassipes משתרעת באסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אפריקה ואוסטרליה ואילו תת-מין warnstorfii מוגבל בתפוצתו לאגן הים-התיכון.
המין פיסידנס עב-זיף תואר בשנת 1849, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האנגלי ווילסון (William M. Wilson, 1799-1871). תיאור הצמח הופיע ב-"Bryologia Europaea", חיבור בן שישה כרכים מאת שלישיית בריולוגים, הצרפתי שימפר (Wilhelm Philippe Schimper, 1808-1880) והגרמנים  ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847) וגומבל (Wilhelm Theodor Gümbel, 1812-1858), שכתיבתו נמשכה בין השנים 1836-1855 ואשר הכיל תיאור של כל מיני הטחבים של אירופה שהיו ידועים בשעתם.
בסוג פיסידנס כ-730 מינים. בישראל נאספו 10 מינים (כמה מהם אוחדו ברשימות העדכניות), רובם נדירים.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים