הדפסה
שקד  מצוי

ליפתא לא מרימה דגל לבן - אלו השקדיות שפורחות בה

אילן שטייר - רכז שותף של הקואליציה להצלת ליפתא   01/02/2018

בימים הללו של שבט וסוף החורף ליפתא עוטה שמלת כלה לבנה של פריחת מאות עצי השקד המצוי באתר וסביבתו. עוד מגוון רחב של פרחים ועשרות מיני צמחים נוספים נפוצים במקום מהם נוצרת תפאורה מרהיבה שאתם מוזמנים לבקר בה ולקחת חלק בטקס המתמשך של התקשרות בין אדם ומקום...

ליפתא הוא כפר פלסטיני נטוש משנת 1948 ושרידיו, "גרעין הכפר" נמצאים בכניסה המערבית של ירושלים, בגיא מרהיב עין. בכפר גרו באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים כ-2,500 נפש, רובם המוחלט פלסטינים - מוסלמים. כעבור עשור היה המקום מיושב במספר דומה של יהודים, מרביתם פליטים מכורדיסטן ותימן.

האתר מתפרס על מאות דונמים ו'כלוא' בין הכבישים 1, 50 ו-9 והכניסה אליו משתי פינות כביש 'בגין דרום' (50) המשיקות לצלע הצפון מזרחית שלו. כניסה ראשונה לבאים כיוון צפון וממערב דרך מחלף גולדה לרחוב זאב טור סיני. כניסה שניה דרך מחלף גבעת שאול – שערי ירושלים ורחוב מי נפתח. ניתן להגיע לאתר בקלות ברגל, באופניים בתחבורה ציבורית וגם ברכב פרטי.

הכפר יושב על יסודות קדומים כך חשף סקר ארכיאולוגי ראשוני שערכה מחלקת השימור ברשות העתיקות בשנת 2008. בשנה שעברה השלימה המחלקה סקר מקיף יותר שנמשך כארבע שנים והושקע בה משאבים חסרי תקדים. אולם, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מזמינת הסקר מסתירה את ממצאיו מן הציבור ואתר האינטרנט המרשים והמקיף שהוקם להצגתו נעלם לאחרונה...
אך אין לטשטש את הריבוד המשמעותי הקיים באתר הכפר ליפתא. יש המזהים את המקום עם מי נפתח הנזכרת במקרא (יהושוע, יח, 15). המעיין, מהגדולים במעיינות הרי הסביבה והסמיכות הכפר לדרך היורדת מירושלים ליפו ולשפלה מאשרים את הסבירות קיומה של התיישבות באתר לאורך מאות ואולי אלפים. דבר זה הביא בין היתר להפיכתו לאתר ייחודי מבחינה נופית, אדריכלית ותרבותית.    

בחדשים האחרונים הושלמו עוד צעדים שעתידים להבטיח את שלמותה של ליפתא לדורות הבאים. ארגונים נוספים בארץ ובעולם מצטרפים לקריאה לשמור על האתר כאתר נוף תרבות ייחודי, אתר טבע עירוני בירושלים ולבטל את תכנית הבנייה 6036 המיושנת – זו המאיימת על האתר מזה שני עשורים. בין הארגונים ה- world monuments fund והחברה להגנת הטבע בישראל שקראה (בספט' 2017) לשר האוצר הממונה על רמ"י לבחון מחדש את התכנית הנוכחית לבניית שכונת וילות, מלונית ומרכז קניות בבתי הכפר ועליו. אנו מצפים כי אזרחים וארגונים נוספים בישראל יצטרפו בקרוב לקריאה לביטול התכנית ופתיחת תהליך ציבורי ומקצועי של חשיבה מחדש על עתיד המקום.

הטבע בכללו וצמחיית ליפתא בפרט הם כשלעצמם סיבה מספיק טובה לשימור המקום. הצמחייה מתייחדת כמו האתר כולו על כל היבטיו בשילוב טבע אופייני לסביבה עם צמחים תרבותיים שתושבי הכפר הביאו וטיפחו. הדיאלוג בין התרבותי והטבעי במקום מרתק.
למשל: צמחים שנבטו על גגות הבתים ובסדקים שבקירות; דבקון הזית שהתיישב לעשרות, דווקא על עצי שקד מצוי; עצי תאנה הגדלים פרא בבוסתן הכפר ומספקות סעודת לבאים בעונה; עדשת מים זעירה המטפחת עצמה באחד משתי ברכות המעיין. אלו רק דוגמאות לשיח המרתק שמתנהל במקום.

במרס 2017, בכנס שערכה הקואליציה להצלת ליפתא לכבוד סיום הסקר, אמר עמיר בלבן: התופעות הביולוגיות בסביבה מדהימות. מופעים ייחודיים ברמה בינלאומית. ליפתא צריכה לשרת את כל הכניסה לעיר ופארק ירושלים. ליפתא היא היהלום שבכתר של פארק ירושלים.

 צאו לבקר ולטייל בליפתא , עכשיו הזמן  עם פריחת גל הפריחה השני של השקד המצוי (שקדיה), שיארך עוד כשבועיים.

המקום מהווה גם אתגר צילומי נפלא!

בטו בשבט  פרחו שם בנוסף לשקדיות: דודא רפואי, שיכרון  זהוב    (בין כל צמחי הקירות הרבים הגדלים שם) , זלזלת הקנוקנות, רקפות כלניות, זהביות, ירוקת החמור, סביונים מחייכים, אשחר רחב עלים ועוד .

אח"כ יפרחו שם כל האחרים והגיאופיטים
לוף ארצישראלי , לוף  ירוק   , נורית אסיה, מרוות ירושלים, מיני מצליבים, מליסה רפואית ומיני סחלבים.
בקיץ יבשילו תאנים עסיסיות, פירות סברס  ואפשר יהיה לטייל בצל.

אזהרה: אל תאכלו את פירות השקד המצוי
עלול  להיות בהם כמות קטנה  של רעלים (ציאניד)

בקרו ותיהנו בליפתא והשתתפו במאמץ לשימורה.
אילן שטייר, רכז שותף של הקואליציה להצלת ליפתא
http://savelifta.org/
https://www.atzuma.co.il/lifta

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים