שקד מצוי

הדפסה
  Amygdalus communis שם מדעי
  Common Almond Common name
לוּז שם ערבי
  لوز أللّغة آلعربيّة
ורדיים
Rosaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן רעיל משמש לרפואה אלרגני צופני

דווח לנו

שקד  מצוי
צילום: © שרה גולד   בוסתני גמזו, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

"השקדיה פורחת
ושמש פז זורחת
ציפורים מראש כל גג
מבשרות את בוא החג
טו' בשבט הגיע
חג לאילנות"
שיר ילדים מוכר זה, נכתב ע"י המשורר דושמן, והוא מבטא את הסמליות של פריחת עץ השקד לתחילת הפריחה בארץ. אך המשורר לא דייק בשם העץ. המשוררת לאה גולדברג דייקה יותר, והיא כתבה "בארץ אהבתי השקד פורח".
ואכן עץ השקד מקדים לפרוח. הוא פורח בטרם העץ מלבלב והוא מרהיב ביפי פריחתו בחורש ובכרמי שקדים מוזנחים במדרגות בהר.
העץ נשיר-חורף המגיע לגובה של 8-3 מטרים. העלים מאורכים פשוטים, בעלי שפה משוננת, אורכם 1-3 ס"מ. סידור העלים על הגבעול הוא מסורג. בעונת החורף נושרים העלים. ניצני הפריחה הערוכים בקבוצות על הגבעולים החשופים, נפתחים בהדרגה וצובעים את העץ בצבע ורוד או לבן. מועד הפריחה והאחידות שלה מכוונים ע"י מנת-הקור שקולט העץ מאז שנכנס לשלכת.
הפרחים דו-מיניים כאמור, מסודרים בקבוצות. כותרת הפרח מפורדת. 5 עלי כותרת ו5 עלי גביע. האבקנים 10-30מפורדים הקבועים בבסיסם לצינור הפרח.
הפרחים ריחניים והם מושכים דבורים המאביקות את הפרח. השחלה עילית בת עלה שחלה אחד. הפרי בית גלעין באורך 3 ס"מ עטוף קליפה ירוקה ולבידה המשנה עם הזמן את צבעה לחום. כאשר הפרי מבשיל מתבקעת הקליפה לשניים ולרוב נושרת. על העץ נותר זרע השקד העטוף בקליפה נוספת חומה וקשה המתבקעת רק בלחץ. קליפה נוספת עוטפת את פסיגי הזרע. קליפה זו דקה וצבעה חום.
החלק הנאכל הוא הזרע. אך פירות השקד נאכלים גם בשלמותם הבשלתם כשקליפת הזרע עדיין ירוקה. לזרעים ערך מזוני רב והם מכילים, בין היתר, שומן חלבון וסידן.
צמח של שקד מר משמש כנה לשקד התרבותי. (ענף שגדל מזרע של שקד מר, עליו מרכיבים מינים של שקדים טובים למאכל). זרעי השקד המר אינם טובים למאכל הם מכילים חומר הנקרא אמיגדלין ממנו משתחרר בזמן אכילת הזרע חומר הרעל ציאניד. על כן אין לאכול זרעים של שקד מר. זה מנגנון הגנה על הזרעים בפני אכילה בפי בעלי-חיים. הוא לא נמצא רק בזרעי שקד אלא גם בצמחים אחרים, בעלים של אחד ממיני הלוטוס הגדלים באירופה ובשורשים מעובים של צמח הקסבה שהוא גידול חקלאי חשוב בדרום-אמריקה ובאפריקה ועוד.
העץ נפוץ בחורש בכל האזור הים תיכוני מצפון הארץ ועד הדרום גם בקרקעות גירניות, וכן באזורים הים תיכוניים בהם מעטה כמות המשקעים. שרידים של כרמי שקדים נטושים מצויים בהר.
כרמי שקדים מזנים משופרים ניטעו במספר אזורים בארץ, לדוגמה באזור כפר תבור.
לשקד המתוק ערך גם כחומר רפואה: השקדים סותרים את חומצות הקיבה, משמשים תרופה נגד שיעול, משחררים ליחה, מדכאים כאב ראש, דיכאון ועוד. התרופה נוצרת ע"י כתישת הזרעים ומיצוי השמן מתוכם, או אכילת רסק הזרעים. ניתן לערבבו עם חלב, או עם מיץ לימון או עם דבש.
העץ פורח מחודש ינואר ועד מארס.
טיפוס תפוצה מזרח ים תיכוני ומערב אירנו טורני.
העץ מוגן

כתבה ערגה אלוני

לקריאה נוספת: אמיר מיכאל ודן איזיקוביץ, התאמת השקד לפריחה והאבקה בתנאי החורף. אקולוגיה וסביבה כרך א עמ' 199-206 1996

מקורות מידע

הצמח במקורות

השקד היה ידוע ומוזכר בתנ"ך ובתלמוד.
בארמית שמו לוז.
לירמיהו הראה הקב"ה את השקד כסמל:
בדו-שיח בין הבורא לירמיהו נשאל האחרון: "מה אתה רואה ירמיהו ויאמר מקל שקד אני רואה.." ונענה:
"כי שוקד אני על דברי לעשותו"..(ירמיהו א' יא')
פרי השקד שימש גם למאכל.
כשהביאו בני יעקב מנחה ליוסף מזמרת הארץ (הפירות המשובחים), נכלל גם פרי השקד בתוכה: "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים".. (בראשית מג' יא').
הרמב"ם כותב בספרו פרקי משה: " השקדים הם המשובחים שבפירות", אפשר שהתכוון לסגולותיהם הרפואיות?!

חידה/ מיכאל דשא
הַשָּׁקֵד
מִי לוֹבֵשׁ בְּאֶמְצַע שְׁבָט
שִׂמְלַת-פְּרָחִים, שִׂמְלַת-שַׁבָּת ?
עֵץ יָחִיד הוּא, עֵץ בּודֵד,
תָּם, צָנוּעַ, הַשָׁקֵד !

עֲרֻמִים עֲצֵי-הַגַּן,
אַךְ בַּנִיר נוֹבֵט דָּגָן,
וְעַל שָׁקֵד זוֹרֵחַ צְחוֹק –
הָאָבִיב אֵינוֹ רָחוֹק !

הִנֵה יָבוֹא חָבִיב, רָחִים
וְעִמוֹ הֲמוֹן פְּרָחִים,
הַיוֹם פֹּורֵחַ לוֹ בּוֹדֵד
עֵץ-אָבִיב צָחוֹר, שָׁקֵד !

מתוך: "מי מדליק את הברק", יבנה, תש"ן, 1990 (מהד' ב')

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר   נגרות בעץ  

israelbiz- בניית אתרים