צלצל החומות

הדפסה
  Cymbalaria muralis שם מדעי
לחכיים
Plantaginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
הרי יהודה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

צלצל החומות
צילום: © עמרם אשל   בגן הבוטני אונ' תל-אביב, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

צמחים לא מעטים בארץ המוכרים כצמחי בר אינם טבעיים אלא הם צמחים גרים ש"עשו עלייה" התבססו והיום הם חלק מהנוף הצמחי שלנו כמו לדוגמה: נר הלילה החופי. אחדים מהם מצאו כאן תנאים אופטימליים להתפשטות והפכו לפולשים מזיקים המשתלטים על השטחים ומאיימים על אוכלוסיית הבר, כמו טיונית החולות, וכנפון מצוי. הצלצל נמנה עם אחד הצמחים שדרך הגעתו לכאן אינה לגמרי ברורה.
הצלצל הוא צמח עשבוני רב שנתי זוחל עם יכולת טיפוס על צמחים אחרים,  וקרוב מאד לסוגים פשתנית ועפעפית (קיקסיה) ממשפחת הלועניתיים (כיום פורמלית לחכיים). בטבע הוא חובב חומות וקירות אנכיים. הוא גדל על מבני אבן ישנים ובין רעפי חרס על מבנים. הוא צמח בר מקומי בצפון, צפון-מערב אירופה,  צפון האלפים, מזרח יוגוסלביה, מרכז וצפון איטליה בסיציליה ובפורטוגל. הוא מצוי בפולין בארה"ב, במדינות מרכז  אמריקה, במכסיקו, ביפן ובצפון אפריקה
בארץ הוא גדל כצמח "בר מקומי" בירושלים על חומות או בשולי דרך בין אבנים. ראיתיו בירושלים, גדל בכמה גינות נוי בין אבנים ובדשא, אך גם בשרון, בתוך "חממת מנהרות" שמגדלים בה אננס לשיווק. שם הוא מטפס על צמחי האננס ומשתלט. המגדל שעבורו הצלצל הוא פגע רע, והוא חייב לעשבו לא ידע להסביר איך הוא הגיע למקום.
בתחילת חודש מרץ מופיעים בגינה עשרות נבטים במקומות שונים: בתוך עציצים בהם שתולים צמחים אחרים, ע"י בריכת הדגים ובין השרכים הגדלים בה, הצמח ממלא כל חלל בגדר האבן וגם בשולי הדשא.
הצלצל הוא צמח משתרג – מטפס בעל גבעולים דקיקים ועדינים. בספרות הוא נתון כצמח "עשבוני רב-שנתי" אך יתכן וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל חי רק שנה אחת ועל כן עדיף לכנותו "עשבוני בין-שנתי". גבעולי הצלצל שרועים וארוכים, גליליים, דקים וגמישים, צבעם ירוק חום. הם יכולים להגיע לאורך של 40-30 ס"מ להתפתל ולכסות צמחים אחרים ואף לטפס. בתנאי שמש או חצי צל, הגבעולים נוטים להיות קצרים יותר והעלים קטנים מאלה הגדלים בצל. אין הבדל בגודל הפרח, למרות  שכמות הפריחה היא עוצמתית יותר בתנאים של שמש וחצי צל.
העלים בצבע ירוק בהיר פשוטים, מבריקים, מעוגלים ומסודרים נגדית על הגבעול. מקור שמו של הצמח הוא בעלה המזכיר כלי נגינה צלצל-מצלתיים הגדל על קירות.  בחיק כל עלה מצוי ניצן עליו מתפתח פרח אחד או שנים, ולעיתים מתפתחים ענפים צדדיים. העלים הפשוטים בעלי 5 עד 7 אונות מעוגלות ושפתם תמימה. האונה המרכזית בעלה היא הגדולה ביותר. כל אונה במרכזה מסתיימת בקצה מחודד, שהוא הקצה של אחד מסעיפי העורקים. העלים עשויים להגיע לרוחב של 4-3.5 ס"מ. אורך הפטוטרת כ4-5 ס"מ. נתונים אלה מתאימים לרוב הצמחים שגדלו בצל, אך ברור שהצמח מפתח פטוטרות וגם עלים קטנים מאלה.
הפרח דו שפתני בעל תכונות פוטוטרופיות חיוביות, כלומר צומח לכוון השמש. הפרחים אוהבי אור חזק, צבעם ורוד-סגול עם כתם צהוב על גבנון השפה התחתונה. עיטורי קווים כהים מקבילים מעטרים את צינור הכותרת המאוחה ועל אונות הכותרת. שתי שפות הפרח צמודות זו לזו, מה שיקשה על חרקים לחדור פנימה.
השפה העליונה מורכבת משתי אונות ברורות סגולות. במרכזן שרטוטים ישרים ומקבילים בצבע סגול כהה. מיקומם בדיוק מעל שני כתמי צבע צהוב המקשטים את גבנון השפה התחתונה
השפה התחתונה מורכבת מ-3 עלים שווים בגודלם. במקום האחוי של שלושת העלים מצוי גבנון המחולק לשניים ע"י חריץ המתמשך לכוון הלוע. הגבנון בהיר עם שני כתמים צהובים נראה שכל הקווקווים והכתם הצהוב, הם סמן דרך למרכז הלוע. לחץ צדדי המופעל על צינור הפרח, חושף את הלוע ששטח הפנים שלו מכוסה שערות נטויות שכוונן מאוזן עד נטוי מטה.
צינור הכותרת מסתיים בדורבן שארכו 4 מ"מ ועמדתו מקבילה לעוקץ הפרח. האורך מקצה הדורבן עד לרום הגבנון הוא 9 מ"מ. קטימת הדורבן ובדיקת תוכנו הראו שמצוי בו צוף הפרח חסר ריח ומשך חייו כ-4 ימים.
עלי גביע  5 צבעם ירוק סגול הם מאוחים בבסיסם וממוקמים מתחת לשחלה. צורתם דמוית שיניים מחודדות והם מתפשקים לצדדים, אורכם כ-2 מ"מ. הם מסודרים כך שעלה אחד מיקומו על גב השפה העליונה. 4 העלים האחרים נמצאים בשני צדי צינור הכותרת כאשר הדורבן מפריד ביניהם.  עם התבגרותה של השחלה, נותרים עלי הגביע צמודים לפרי.
כאמור, הפרחים הם אוהבי אור. פקעי הפריחה מסתובבים כך על ציר הגבעול שפניהם אל האור. פקע הפריחה יושב על עוקץ הפרח כאילו הוא המשכו הישר. השפה העליונה חופה כמו כיפה את שלושת האונות התחתונה המקופלות לאחור. הדורבן מקביל לעוקץ. עם היפתח הפרח, מתפשקות קודם אונות השפה העליונה ואח"כ מתיישרות שלוש האונות של השפה התחתונה. לוע הפרח נותר סגור. אברי המין של הפרח צמודים לשפה העליונה מספר האבקנים הוא 4, הם מסודרים בשתי קומות גובה: זוג אבקנים גבוה, ומתחתם  במרחק 0.5 מ"מ וזוג אבקנים נמוך. האבקנים מסודרים כך שבכל צד של עמוד העלי  מצוי אבקן גבוה ומתחתיו אבקן נמוך. עמדת המאבקים הנמצאים בקצה הזיר היא אנכית, והם צמודים האחד לשני וחובקים את צלקת העלי.
עמוד העלי נמצא במרכז, צבעו סגול, אורכו 3.5 מ"מ כגובה האבקנים העליונים. עמוד העלי, מסתיים בקצהו בצלקת עגולה זעירה וכאמור, משני צדיה היא חבוקה ע"י המאבקים של האבקנים הגבוהים. השחלה עילית.
פרחי הצלצל מסודרים במפרקים במרחק אחד מהשני על הגבעול תכונת הפוטוטרופיות החיובית של הפרחים ומיקומם לאורך הגבעול היא כזו שלרוב, הפרחים אינם מסתירים זה את זה. אין לפרח ריח המהווה גורם משיכה לחרקים, אך הפרח צבעוני, מייצר לא מעט אבקה המתפזרת בתוך צינור הפרח, יש לפרח דורבן המכיל צוף, כמו גם עיטורים ברורים המובילים חרקים אל מקור האבקה והצוף. תכונות אלה מרמזות שהוא מואבק ע"י חרקים. תצפיות רבות בצמחים בגינה לא הראו כל סימן לביקורי חרקים. מאידך, גובה האבקנים וצמידות המאבקים שלהם לצלקת העלי, מעלה את האפשרות שבמין זה האבקה היא עצמית. הפרח חי כ-4 ימים ולאחריהם, מתכווצים  עלי הכותרת, והכותרת נושרת. מתפתח פרי שהוא הלקט. עם תחילת חניטת הפרי מתכופף עוקץ הפרח מטה אל בין גבעולי הצמח כשהוא מוסתר מהאור. גודל ההלקט  5-4 מ"מ, הוא מגובשש ומחולק לשני מדורים ומעליו בולט שריד העלי.
בהלקט מתפתחים בין  30-20 זרעים חומים קטנים שגודלם 0.7 מ"מ, הזרע מחוספס וצורתו אינה אחידה. ההלקט נפתח ומשחרר רק חלק מהזרעים, הזרעים שנותרו בו ישוחררו בהדרגה. מה שמאפשר הפצת זרעים לאורך זמן ולא בבת אחת.  ההלקט מתכופף מתחת לגבעול לאזור אפל, מתקרב לפני השטח ושם נפתח. שם משתחררים הזרעים  בגוש אחד וממתינים לשעת כושר לנבוט. פיזור זרעים בצורה מקובצת כזו שאינה מסתייעת ע"י גורם חיצוני  אמורה ליצור מצב של מקבץ גדול של נבטים באותה גומחה, מה שעלול לגרום לנבטים הרבים להתחרות ביניהם זה בזה, באותו מקום, על אותם משאבים. יתכן שזה קורה אך זה לא מסביר כיצד צצים נבטים בכל מקום: בסמוך לצמח, במרחק  ממנו וגם בתוך עציצים. נראה שלמרות שהצמח משחרר את זרעיו במקבץ, את הזרעים אוספות נמלים והן האחראיות לפיזור הנרחב של הצמח בסביבה .
הנבטים גדלים מהר וכבר לאחר כשבועיים, יש לצמח כמה עלים. כאשר יש לו כ-7-5 עלים הוא מתחיל לפרוח. הוא מתנהג כך לא רק במקום חשוף לאור השמש, התנהגות כזו מוצגת גם כאשר הזרעים נבטו סמוכים לצמחים מבוססים שלידו. הצלצל מייצר גבעולים ארוכים שמטפסים על צמחים אחרים ומכסים אותם בצמיחה סבוכה. היכולת של הצלצל לגדול על קירות אבן אנכיים בין אבנים עם מעט קרקע וחומרי הזנה, וכן בעציצים בין צמחים אחרים, הופך אותו למתחרה רציני ששורד בין צמחים אחרים.
אף שהצמח נחשב לצמח בין  שנתי, רוב הפרטים לא שורדים את חודשי הקיץ החמים. הם רגישים לחום וסובלים מעקת יובש. הצמח מגיב מיד למחסור במים או לטמפרטורות גבוהות. הנפגעים הם העלים שמתייבשים עד למצב של כמישה סופית. שורדים רק אותם צמחים הנמצאים בגומחות לחות. למרות היעלמות הצמחים הבוגרים, מובטחת הופעת נבטים צעירים באביב.
שאלת היותם של צמחים נוספים בצמחיית ישראל אינה פתורה. אי ודאות קיימת גם לגבי צמחים נוספים. היעדרותו של הצלצל מבתי גידול טבעיים בהם כמות המשקעים גבוהה יחסית כמו בגליל העליון מעלה ספק בקשר להיותו צמח בר מקומי  מקדמת דנא בישראל  וההתפשטות שלו היא כנראה אנתרופוגנית - בידי אדם.
הצלצל השתייך בעבר לסוג פשתנית במשפחת הלועניתיים ושמו הקודם היה פשתנית החומות Linaria cymbalaria. כיום בהסתמך על אנליזות מולקולריות, הצמח נכלל במשפחת הלחכיים. הוא הועבר לשם עם עוד כמה סוגים כמו: לוע ארי, פשתנית ועפעפית . בסוג Cymbalaria קיימים  כ-10 מינים. אחדים מהם גדלים בארץ בתרבות והם דומים ל- Cymbalaria muralis. 

כתבה : ערגה אלוני


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים