ניסנית דו-קרנית היא אחד הצמחים הנפוצים ביותר והבולטים בנוף הארץ למרות גודלו הזעיר. זהו צמח חד-שנתי קטן, גובהו 10 ס"מ, פורח בהמוניו במשך תקופה ארוכה וממלא בפריחתו את הנוף בכתמים נרחבים. לזכותו נזקף חלק נכבד מן "הגל הצהוב" בפריחת הבר של הבתה הארצישראלית. פריחתו יוצרת מרבדים נרחבים, לעתים יחד עם "צהובים" שכיחים נוספים ממשפחתו כסביון וצפורני-חתול. הוא ניכר בהסתעפות דו-קרנית של גבעול-הפריחה סמוך לראשו, תופעה הבולטת ברוב הפרטים, לא תמיד בכולם. העלים ערוכים רובם בשושנת, והם מוארכים, שסועים עמוקות באורח בלתי סדיר, חסרי פטוטרת.
ניסנית דו-קרנית פורחת במשך כחצי שנה, לאורך כל העונה של הימים המתארכים: מינואר עד יוני. השם ניסנית מטעה, כי הצמח שופע פריחה כבר בשבט ובאדר, גם באייר ובסיוון. התפרחת קרקפת, העשויה כולה פרחים לשוניים, שהחיצוניים בהם אינם גדולים בהרבה מהפנימיים. על רקע הכותרת הצהובה בולטות הצלקות החומות. התפרחת נישאת על עוקץ. על המצעית שערות מעטות, ארוכות. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים, פרפרים וזבובים. חפי-המעטפת הפנימיים מתקשים לעת ההבשלה וחופנים את הזרעים החיצוניים. חפי המעטפת קירחים, ללא שיכים או זיפים. הזרע חסר מקור, נושא בראשו ציצית לבנה עם שערות רבות, בלתי מסועפות, ארוכות, רכות. זרעוני ההיקף לבנים, מוארכים, מצולעים כמנסרה. קליפתם שעמית. זרעוני המרכז גליליים ודקים.
ניסנית דו-קרנית נפוצה בכל (!) אזורי הארץ – בשדות, בצדי-דרכים, בבתה, במעזבות ובמדבר.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ובמערב אסיה.
בסוג 200 מינים, בארץ 11, מהם 8 חד-שנתיים.
כתב מייק לבנה