הרדופנין נמוך הוא עשבוני רב שנתי בגובה 20-5 ס"מ. לצמח פקעת כדורית ממנה יוצאים השורשים והגבעולים. בסיס הגבעול/ים חבוי בתוך נדן צמרירי מעלים יבשים שצבעו חום בהיר. הנדן מקיף גם את חלקם התחתון של העלים הראשונים הגדלים בתחתית הגבעול/ים. מהפקעת יוצאים על-פי רוב מספר גבעולים זקופים שמהם מסתעפים עוקצי תפרחת. העוקצים מתארכים מאד בשלב פתיחת התפרחות ויצירת הזרעים.
העלים סרגליים ויושבים על הגבעול, צורתם דמוית חוט וקצותיהם מחודדים. הם שעירים בצדם העליון. העלים מתכופפים עם גידולם ויוצרים צורת קשת. העלים מסורגים או נגדיים ולעיתים יוצאים אף שלושה עלים בתחתית ניצן עוקץ תפרחת.
הפריחה בחודשים מרץ ואפריל. התפרחות יוצאות מן הגבעול, בד"כ 4-3 לגבעול. הן נפתחות תחילה בחלק העליון של הגבעול – פריחה מסוימת; לאחר מכן נפתחות כלפי מטה בעוקצים המסתעפים מאותו גבעול. בבסיס כל תפרחת חפים הסדורים כרעפים ויוצרים גליל צר באורך 1.5-1 ס"מ שמתארך בשלב הפירות ל-3 ס"מ. עלי החפה התחתונים בגליל שעירים ואפורים ואילו העליונים חלקים וירוקים. התפרחת הבולטת מעל עלי החפה היא צהובה והופכת ורדרדה כשהיא מתייבשת. הזרעונים בהירים, פריזמתיים, דקים, וחלקים ואורכם כ-12 מ"מ. הציצית של הזרעון ארוכה פי 2.5-2 מאורך הזרעון וצבעה בז'. לשערות הציצית זיפים עד השליש העליון שלהן.
הרדופנין נמוך גדל במישורי לס וחצץ ולעיתים קרובות כמין יחידי ללא צמחים שכנים ממינים אחרים. האריאל שלו אירנו-טורני ותפוצתו לכל אורך מרכז אסיה מסין עד החלק הדרום מזרחי של רוסיה האירופית ודרומה עד פקיסטן, אפגניסטן, אירן עד ירדן, ישראל וסיני. בישראל, שהיא גבול תפוצתו הדרומי, הוא מין נדיר ביותר ונכלל בספר האדום. עד כה נמצא הרדופנין נמוך רק במקומות ספורים בהר הנגב.
הסוג הרדופנין כולל 150 מינים ובהם 9 הגדלים בישראל. לפי שמו המדעי הסוג Scorzonera פירושו שורש שחור או שורש הצפע – בעבר חשבו שהוא מרפא הכשת נחש צפע; שם המין pusilla פירושו נמוך ולא בולט והוא מתאים לשמו העברי. השם הרדופנין לקוח משם תלמודי שלא ברור למי השתייך. אין לשם התלמודי ולסוג הרדופנין כל קשר עם הסוג הרדוף.
לפי תיאור נוסעים במרכז אסיה פקעות הרדופנין נמוך ניתנות לאכילה. כאן המקום לציין הרדופנין אחר: הרדופנין ספרדי המכונה גם Black salsify והמשמש כצמח מאכל שמגדלים אותו בשדות לאכילת פקעותיו הגדולות והשחורות שטעמן כצדפות.
כתב צבי אבני