לפטובריום אגסי

הדפסה
  Leptobryum pyriforme שם מדעי
  Golden Thread-moss Common name
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה

דווח לנו

לפטובריום אגסי
צילום: © דרור מלמד   בעציץ בתל אביב , 8-2017
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

לפטובריום אגסי הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Bryaceae. זהו טחב עדין, גובהו עד  1.5 ס"מ, גדל בצברים אווריריים. הגמטופיט ירוק-צהבהב, מבריק. הגבעולים זקופים, עדינים, אינם מסועפים, מאדימים. למין זה גופיפי ריבוי וגטטיבי אופייניים (gemmae), צורתם סגלגלה, צבעם אדום עד חום-כהה, ערוכים לאורך הריזואידים (שורשים-דמויים) ובחיקי עלים, בחלקם התחתון של הגבעולים. העלים סרגליים-מרצעניים, דקים-צרים, תמימים, ערוכים לסירוגין לאורך הגבעול, מפושקים, מרווחים וקטנים בתחתיתו וגדולים יותר ומצטופפים לקראת קצהו, לעתים-קרובות בראש הגבעול ציצת עלים. עם ההתייבשות, העלים הדקיקים נעשים גלוניים-מזוותים. עורק האמצע לעתים מטושטש, רחב כדי מחצית רוחב הטרף, נמשך לכל אורכו, יש והוא מעט בולט ממנו. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחבים נקרא: autoicous), בצברים מעורבים (synoicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג דמויית-אגס (מכאן שם המין, שאינו רשמי. גם שמו המדעי של המין, pyriforme, מלטינית: "בעל-צורת אגס"), שצווארו צר וארוך, תלום, מוצרת מעט מתחת לפי-המנבג, צבעה חום. הקופסית תלויה-נוטה מטה, נישאת על זיף ארוך, כפוף-מקושת בקצהו. מכסה המנבג (operculum) קמור-חרוטי, בקצהו פיטמה. פי-המנבג (peristome) מפותח, עשוי 2 טבעות שיניים (exostome חיצוני ו-endostome פנימי),  שיני האקסוסטום הצהבהבות ניכרות בפי-המנבג, לאחר נשירת המכסה.
לפטובריום אגסי דומה מאוד למיני הסוג Dicranella, שגם להם עלים צרים-מרצעניים. ניתן בנקל להבדיל בין הסוגים על פי צורת המנבגים, אשר בדיקרנלה הינם גליליים ובעלי מכסה דמוי-מקור. כאשר לא מצויים מנבגים, האבחנה קשה ונעשית בעזרת מיקרוסקופ על-פי צורתם המלבנית-מוארכת של תאי בסיס-הטרף ונוכחות גופיפי ריבוי.
על פי הפלורה פלסטינה, לפטובריום אגסי נחשב נדיר ביותר בישראל ונמצא במקומות לחים ספורים רק ברמת הגולן, אולם ככל הנראה הוא גדל גם בעציצים ומשתלות במקומות שונים בארץ. תפוצתו העולמית רחבה ומשתרעת באזורים הממוזגים בכל יבשות העולם.
לפטובריום אגסי תואר בשנת 1855, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האנגלי ווילסון (William M. Wilson, 1799-1871). למעשה, תואר המין לראשונה על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (בריולוגיה)", אשר שייכו לסוג Webera. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"). שם הסוג, Leptobryum, מיוונית: leptos - "רזה", "עדין";  bryon -  "אצה", "טחב", לאמור: "טחב עדין", מאזכר את הגבעולים והעלים העדינים-צרים.
הסוג לפטובריום מונה 5 מינים, לפטובריום אגסי הוא המין היחיד שנאסף בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים