טחובית שרשונית

הדפסה
  Bryum radiculosum שם מדעי
  Wall Thread-moss Common name
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גליל, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

טחובית  שרשונית
צילום: © דרור מלמד   נחל הוד בכרמל , 2-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

שמו העברי של המין, טחובית שָׁרְשׁוֹנִית, הוא שם מוצע - תרגום שמו המדעי של המין, מלטינית: radicule - שורש. שם מין רשמי הוא אך ורק שם שאושר באקדמיה ללשון העברית.

טחובית שורשונית היא טחב-עלים המשתייך למשפחת Bryaceae. היא טחב אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם), גובהו עד 1 ס"מ, הגדל בכריות ירוקות זוהרות. הוא מתאפיין בריזואידים (קורים דמויי-שורשים שתפקידם להיאחז במצע) חומים-צהבהבים, זרועים גבשושיות גסות, הנושאים גופיפי ריבוי וגטטיביים (gemae) כדוריים זעירים, צבעם כצבע קורי הריזואידים - מכאן שמו המדעי של המין.
העלים ביצניים-איזמלניים, עורק האמצע בולט באופן ניכר מקצה העלה. העלים רעופים זה על גבי זה, זקופים עד מעט מפושקים.
אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (בטחבים מכונה סידור זה של אברי המין - dioicous).
טחובית הוא סוג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), שלו מנבג (ספורופיט) הנפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. המנבג עשוי זיף אדום-סגלגל בהבשלתו, גובהו 3-1 ס"מ, קצהו כפוף-קשתי מטה עליו נישאת קופסית-המנבג (capsule). הקופסית ביצנית-אגסית, גודלה בפרטים השונים משתנה, תלויה-נטויה מטה, אורך "צואר" הקופסית כשליש מאורך הקופסית והוא מתקמט עם התיבשות המנבג. צבע הקופסית הבשלה אדום-כהה. פי-המנבג (פריסטום) מפותח עשוי 2 טבעות שיניים (exostome חיצוני וendostome- פנימי),  שיני האקזוסטום מאוחות בבסיסן ולשיני האנדוסטום הסתעפויות ריסניות אופקיות. מכסה המנבג (operculum) עשוי חרוט קצר שבקצהו בליטה דמויית-פטמה.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של טחובית שרשונית קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). גופי פרי בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
טחובית שרשונית מצויה בישראל, וגדלה ברוב גלילות הארץ מצפון הנגב ועד לגולן. בית גידולה אבנים וסלעים גירניים, כורכר וקרקעות גירניות. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית.
מיני הטחובית דומים מאוד זה לזה וקשה מאוד להבדיל ביניהם. טחובית שרשונית משתייכת לקבוצה המכונה Bryum erythrocarpum complex, הכוללת 3 מינים מקומיים, שההבדלים בינם לבין מיני טחובית אחרים הם מיקרוסקופיים, למשל - תאי העלים צרים וארוכים במיני קומפלקס זה, בעוד שבקומפלקס של טחובית דו-גונית הם רחבים וקצרים יותר.
המין טחובית שרשונית תואר בשנת 1817, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוייצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828).
שמו העברי של הסוג, טחובית, נטבע ע"י חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שעלה לישראל מגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. לצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל. השם טחובית, עברות של השם המדעי Bryum, מיוונית: bryon - "טחב".
הסוג טחובית הוא אחד הגדולים בין טחבי העלים והטקסונומיה שלו מסובכת ביותר. לא ייפלא, אם כן, שברשימות מובילות הוא מונה יותר מ-900 מינים מוסכמים ויתכן כי מספר המינים עולה על 1,000. בישראל הוא הסוג עתיר המינים ביותר ומונה 19 מינים מקומיים.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע


קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים