גרימיה כדורית

הדפסה
  Grimmia orbicularis שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
חרמון, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

גרימיה  כדורית
צילום: © דרור מלמד   נחל אלות בהר הנגב (ליד בורות לוץ), 2-2022
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

גרימיה כדורית היא טחב-עלים המשתייך למשפחת Grimmiaceae. זהו טחב אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), יוצר כריות עגולות, צפופות, מאפירות-מלבינות. הגמטופיט ירוק-חום, גובהו עד 1 ס"מ. העלים רעופים בטחב היבש ומתפשקים מעט בלחות, נוטים מעלה בזוית חדה. הטרפים איזמלניים-מוארכים, בעלי-קרין, אורכם 1.5-1 מילימטר, מסתיימים במלען שקוף-לבנבן, משונן מעט, אורכו כאורך גוף הטרף. אחדים מן העלים התחתונים חסרי מלענים. עורק האמצע ניכר, נמשך עד קצה הטרף או בולט ממנו קמעא. שולי הטרפים פרושים, או גלולים, לעתים בצד אחד בלבד. החפים העוטפים את אברי המין הנקביים, מהם יעלה זיף המנבג (perichaetial leaves), גדולים כמעט כפליים משאר העלים ומלעניהם מפותחים. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך משתחררים הנבגים. קופסית המנבג (capsule) ביצנית-כדורית (מכאן שם המין. גם שמו המדעי של המין, orbicularis, מלטינית: "כדורי", "עגול"), צהבהבה-ערמונית עד חומה, בבשלותה מעורקת קלושות, בראשה מכסה מנבג (operculum) פטמתי, נישאת על זיף (seta) כפוף-מקושת, אורכו כ-2 מילימטרים, הגורם לקופסית להישען על כריות הגמטופיט. במנבגים הצעירים ניתן להבחין במצנפת (calyptra) חרוטית קצרה, החופה על מכסה המנבג, בסיסה נבקע בסדק יחיד (מצנפת "כבונה", cucullate). המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו. עם ההבשלה, נושרת המצנפת וחושפת את מכסה המנבג. בפי-המנבג (peristome) טבעת אחת בת 16 שיניים (haplolepidous) קצרות, רחבות, בהירות בקצותיהן ואדמדמות בחלקן התחתון, מפורצות בראשן ל-3 אונות. לאחר פיזור הנבגים נותרת הקופסית פעורה.
גרימיה כדורית דומה לגרימיה מצויה ולעתים שתיהן גדלות באותו בית גידול. ניתן להבחין בין המינים על פי העלים, אשר בגרימיה מצויה הינם רחבים בבסיסם וצרים בראשם ובגרימיה כדורית רוחבם המירבי באמצע העלה. כמו כן, שולי הטרף עשויים שתי שכבות תאים בגרימיה מצויה ושכבת תאים יחידה בגרימיה כדורית וקופסית המנבג מוארכת ותלומה בגרימיה מצויה וכמעט כדורית וחלקה בגרימיה כדורית. מין דומה נוסף, העשוי להימצא בסמיכות לגרימיה כדורית, הוא גרימיית ארם-נהריים, שהינו נמוך יותר, גובהו אינו עולה על 6 מילימטרים, קופסית המנבג שלו נישאת על זיף קצרצר והיא חבויה בינות לעלים.

תקופת צמיחתה של גרימיה כדורית בישראל קצרה ומוגבלת לחודשי החורף, כשהלחות גבוהה באזורי גידולה. מנבגים ניתן למצוא באמצע חודש פברואר.

גרימיה כדורית נדירה בישראל וגדלה בהר הנגב ובחרמון על סלעים ועל אדמת לס. תפוצתה העולמית משתרעת בדרום-מערב ומזרח אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, צפון-אפריקה, אוסטרליה ואמריקה.

גרימיה כדורית תוארה בשנת 1844 על-ידי הרוקח והבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847), על פי פרסום קודם אך לא רשמי של הבריולוג האנגלי ווילסון (William M. Wilson, 1799-1871).

שמו המדעי של הסוג, Grimmia, ניתן על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"). הדוויג קבע את השם גרימיה, על-פי השם שטבע הבוטנאי הגרמני ארהרדט (Jakob Friedrich Ehrhart, 1742 -1795), לכבודו של הרופא והבוטנאי הגרמני גרים (Johann Friedrich Karl Grimm, 1737–1821).

בסוג גרימיה כ-260 מינים. בישראל נאספו 8 מינים.

 

כתב: דרור מלמד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מקורות מידע

 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 
גינון חסכוני בצמחי בר