ציפורנית שנונת-כותרת היא צמח רב-שנתי, מעוצה בבסיסו, יפה-פרחים, נדיר, הגדל בארץ רק במרומי החרמון. הצמח מסועף מאוד בעיקר מבסיסו, ורוב עליו מרוכזים בתחתיתו. העלים אזמליים, נגדיים, יוצאים מתוך פרקים נפוחים שגונם נוטה ללבן. הצמח כולו שעיר בכסות לבדית של שערות קצרצרות.
ציפורנית שנונת-כותרת פורחת מיוני עד אוגוסט. הפרח גדול למדי, ורוד עדין. עלה הכותרת שסוע, כך שהפרח נראה כאילו יש לו 10 עלי כותרת. קשקשי העטרה לבנים. עורקי הגביע שונים מאלה של רוב מיני הציפורנית: הם רחבים, צבעם ארגמני מנוקד בלבן, הצבע קצת מטושטש וגבולותיו אינם חדים. כלפי מעלה מסתעפים העורקים, עד כי בחלקו העליון מתפשט הצבע וכל הגביע צבוע בארגמן מטושטש. נושא-הפרי ארוך בהרבה מההלקט.
ציפורנית שנונת-כותרת גדלה בצוקים ובטרשים בחרמון ברום של 2,100 מ' ומעלה. תפוצתה העולמית משתרעת בהרים סביב הים התיכון. היא נמצאה גם בדרום סיני.
ציפורנית היא סוג גדול ומגוון במשפחת הציפורניים. מונים בו כ-400 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, מיעוטם בני-שיח. מרכז הסוג בארצות הים התיכון. בארץ גדלים בר 43 מינים, והריהו הסוג השלישי בגודלו (מבחינת מספר מיניו), אחרי קדד ותלתן. מינים נוספים של ציפורנית מגדלים בתרבות כצמחי נוי.
העלים נגדיים, תמימים, מוארכים לרוב, ואין להם עלי-לוואי (במשפחת הציפורניים יש לסוגים רבים עלי-לוואי).
צבע הפרחים לרוב אדום לגווניו, בין ורוד לארגמן.הפרח מטיפוס 5: יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 (או 10) אבקנים. השחלה עילית, והיא נישאת לרוב על עוקץ ולא יושבת כמו ברוב הצמחים, ובראשה 3 עמודי-עלי. הגביע צינורי, מעורק לאורכו, לרוב ב-10 עורקים. עלה הכותרת מחולק בצורה ברורה לשני חלקים שונים: החלק הבסיסי צר וארוך, והוא נקרא בשם ציפורן (ועל שמו נקראים המשפחה והסוג); והחלק העליון רחב ושמו טרף. הציפורן לרוב זקופה, חבויה בגביע, ו-5 הציפורנים צמודות כצינור. הטרף פרוש, במינים רבים הוא שסוע לשניים, כך שנראה כאילו מורכב הפרח מ-10 עלי כותרת. במעבר בין הציפורן לטרף יש תכופות קשקשים קטנים, המצטרפים ליצור מעין עטרה. האבקה עצמית נמנעת על-ידי הפרדה בזמן בין הבשלת אברי הזכר לאברי הנקבה: הפרח פתוח 3 יממות, ב-2 הראשונות הוא נמצא בדרגה זכרית, ובשלישית בדרגה נקבית.
הפרי הלקט, צורתו כחבית או ביצה או כדור, והוא נישא רוב בראשו של גבעולון הנקרא "נושא-פרי" (גינופור). הזרעים העליונים מתפזרים בנקל עם טלטול הצמח, התחתונים נותרים שמורים בפרי עד לחורף הבא.
הסוג ציפורנית קרוב לסוג ציפורן ודומה לו, נבדל ממנו בעלי הגביע: בציפורן יש דוּרים אחדים של חפים העוטפים את עלי-הגביע, החיצוניים קצרים יותר, והם ערוכים כרעפי-גג, החיצוניים חופים על הפנימיים; ואילו בציפורנית יש רק דוּר אחד של 5 עלי גביע,ללא חפים, והם מאוחים לצינור ארוך, רק בקצהו הם מפורדים לשיניים קצרות. כמו-כן הם נבדלים במספר עמודי העלי: בציפורן מספרם 2, בציפורנית מספרם 3.
כתב מייק לבנה