כשהגבעולים ניתקים מצמח-האם ונוגעים באדמה – הם עשויים להצמיח שורשים ולהפוך ברבייה וגטטיבית לצמח חדש. ענף שנתלש עשוי לשמור על חיותו אפילו שנה שלמה.
אצבוע ים-המלח פורח למעלה מחצי שנה, מדצמבר עד מאי. פרחיו כוכביים בצבע חום–ורוד או ירוק, צנועים יותר מפרחיהם של יתר המינים בסוג. לפרח 5 עלי-כותרת שעירים. קוטר הכותרת 7 מ"מ. הכותרת גלגלית (פרושה ושטוחה), 5 אונותיה משולשות, ביניהן מפרצים משולשים, בסיסיהן מאוחים. פנימה לעלי-הכותרת יש בפרח עטרה כפולה. הגביע בשרני. הפרי בנוי כשתי קרניים. הזרעים מצויידים בציצית של שערות משי רכות להפצה ברוח.
אצבוע ים-המלח גדל בצוקים ובסלעים במדבר חם. הוא מופיע במפוזר לאורך מצוק ההעתקים שממערב לים-המלח, נדיר יותר במזרח הנגב. המין נחשב בעבר כמין אנדמי לארץ-ישראל, לאחרונה נקבע כי הוא זהה למין אצבוע סיני, הנפוץ בחצי האי סיני, ואולי גם לאצבוע אירופי.
הסוג שוייך בעבר למשפחת האסקלפיים, הועבר לאחרונה למשפחת ההרדופים. בסוג 110 מינים, בארץ 2–5, לפי דעות שונות, כי קשה להבדיל בין המינים. זהו צמח-הבר היחיד בארץ שהוא דמוי קקטוס. בתרבות מרבים לגדל מיני אצבוע וכן מינים של סוג קרוב, סְטַפֶּלְיָה – בעיקר בעציצים בבית.
כתב מייק לבנה
מין זה היה שייך בעבר למשפחת האסקלפיים אשר נמנית כיום כחלק ממשפחת ההרדופיים.
