בוצין סיני

הדפסה
  Verbascum sinaiticum שם מדעי
  عورور ، خرمة أللّغة آلعربيّة
לועניתיים
Scrophulariaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה

בוצין  סיני
צילום: © שרה גולד   הגן הבוטני ירושלים, נובמבר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

בוצין סיני הוא צמח דו-שנתי או רב-שנתי גס וגבוה. ממדיו ענקיים: גובהו עד 2 מ' ואורך עלי הבסיס שלו עד 65 ס"מ. גבעולו יחיד, עבה, זקוף ובלתי מסתעף, אבל תפרחתו מסועפת מאוד. צבע העלים ירוק-זית בהיר. כל הצמח מכוסה בשערות מסועפות-כוכביות צהבהבות או אפורות או בצבע חלודה. השערות בלתי-נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. העורקים בולטים מאוד בצד התחתון של העלה.
בוצין סיני פורח בין אפריל ליולי. התפרחת מסועפת מאוד לכל אורך עמוד-הפריחה, מתחתיתו ועד ראשו. ענפי המשנה של התפרחת מפושקים. הפרחים יוצאים מחיקי חפים בקבוצות של 2–7 פרחים, הקבוצות צפופות כשיבולת רצופה לאורך ענפי המשנה. לפרח 5 אבקנים שזיריהם כתומים, ועליהם שערות שרובן לבנות או צהובות וחלקן ארגמניות. אונות הגביע רחבות. ההלקט ארוך עד פי 1.5 מרוחבו.
בוצין סיני אינו שכיח בארץ, גדל בערבות, במעזבות ובצידי דרכים בהרים במרכז הארץ ובדרומה, וכן בכל חלקי עבר הירדן המזרחי מאדום ועד החרמון. בחרמון הוא נמצא בצידי דרכים ברום 1,200 עד 2,000 מ'. תפוצתו העולמית משתרעת מטורקיה דרומה עד סיני.

בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.
בוצין משמעו נר (בארמית), והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על גבעול זקוף, לשלהבת נר. ואכן, לכל מיני הבוצין פרח צהוב גדול עם 5 עלי-כותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם (כותרת גלגלית), ו-4–5 אבקנים שזיריהם שעירים מאוד. אין צוף, הפרח מואבק על-ידי דבורים אוספות-אבקה.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר