חלבלוב ארם-צובא הוא צמח חד-שנתי מסתעף. הענפים הצדדיים אלכסוניים וקצרים, המרכזי זקוף, גובהו 15 ס"מ. הצמח ניכר בעלי הגבעול שלו, שהם מחטניים בצעירותו כבשתיל רך של אורן, רבים וצפופים. בהתבגרו הם נושרים ומותירים צלקות, ועל הצמח נותרים רק העלים המלווים את התפרחות. צורתם של אלה כמעויין רחב, עם חוד קצר. המין נקרא בלועזית על שם העיר חלב, הנקראת בעברית גם בשם ארם-צובא.
חלבלוב ארם-צובא פורח במשך כל הקיץ, ממאי עד אוקטובר. בלוטות התפרחת מצמיחות קרניים.
חלבלוב ארם-צובא גדל בקרקע כבדה, בשדות בור ובשדות תבואה. הפרט קצר-חיים ומשלים את מחזור חייו במהירות, כך שהוא מספיק להבשיל זרעים בשדה לפני הזריעה או אחרי הקציר. נפוץ בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות המזרח התיכון.
חלבלוב הוא סוג רב-מינים. באברי הצמח זורם שרף חלבי מר, צורב ורעיל, ובו רעל הנקרא לפי שמו המדעי של הסוג בשם איפורבין. יש הנשבעים כי מריחת השרף מועילה כמחסלת יבלות בעור, אחרים רואים בשרף רעל מסוכן.
חלבלוב מצטיין בתפרחת מיוחדת במינה, מגובשת באופיה. על עיקרון בסיסי זה יש כל כך הרבה ואריאציות, עד שהסוג כולל כ-2000 מינים בעולם, והוא מתחרה על התואר "הסוג הגדול ביותר בעולם" (גדול מבחינת מספר המינים הכלולים בו). בין המינים (באפריקה) נמנים גם עצים שענפיהם בשרניים. גם בצמחייה של הארץ זה סוג גדול: גדלים בר בארץ למעלה מ-40 מיני חלבלוב, אחדים מהם גֵרים, ממוצא טרופי אמריקאי או אפריקאי, שפלשו לארץ רק במאה השנים האחרונות, עם התעצמות התחבורה העולמית. כן מגדלים בארץ עוד 12 מינים של צמחי-נוי מסוג זה, כגון חלבלוב הדוּר וחלבלוב קוצני.
התפרחת מדמה פרח בודד עם עלי אחד ו-4 אבקנים, אך מבחינת מוצאה מסתבר שהיא תפרחת בת פרחים אחדים. בהיקפה יש 4–8 עלי מעטפת מאוחים, הערוכים במבנה של גביע או כוס, בדומה לעלי-כותרת של פרח רגיל. צבעם ירוק, והוא מצהיב במהלך הפריחה. במינים תרבותיים מסויימים צבעם אדום לוהט (ולכן מגדלים מינים אלה בגינות). בין עלי המעטפת ניצבות בלוטות-צוף גדולות ובולטות לעין, לעיתים קרובות נשלחות מהבלוטה הצידה בליטות בצורת קרניים. צורת הבלוטה והקרניים משמשת תכופות כסימן-היכר להבחנה בין מיני החלבלוב. פנימה לעלי המעטפת ערוכים כמה פרחים זכריים, כל אחד מהם עם אבקן בודד אחד, בדומה לאבקנים של פרח רגיל. במרכז בין הפרחים הזכריים יושב, בדומה לעֱלִי של פרח רגיל, פרח נקבי בודד, עם עֱלִי אחד ו-6 צלקות.
הפרח הנקבי מבשיל לפני הפרח האבקני, מפחית בכך את הסיכויים להאבקה עצמית. הצוף משחתי. המאביקים הם זבובים, יתושים וחיפושיות, הבאים למען הצוף והאבקה. הפרי מחולק ל-3 מגורות, בכל אחת מהן זרע בודד. הוא נפתח ב-3 קשוות. אברי פרי שמספרם 3 הם תופעה חריגה בין הצמחים הדו-פסיגיים, אך אופיינית למשפחת החלבלוביים. בראש הזרע יש לרוב תוספת שומנית (קַרוּנְקוּלָה), החביבה על נמלים ומסייעת לחלבלוב להפיץ את זרעיו באמצעותן.
במשפחת החלבלוביים כלולים בארץ גם קיקיון, מרקולית, שלוחית ולשישית. בעולם חשובים במשפחה זו מיני מַנִיהֹוט (קסבה, טפיוקה, מניוֹק), שהם צמח המאכל העיקרי בארצות רבות; וכן הסוג הֶבֵאָה (Hevea) שמפיקים ממנו קאוצ'וק, חומר הגלם לייצור צמיגים ושאר מוצרי גומי.
כתב מייק לבנה