גומא מגובב

הדפסה
  Cyperus conglomeratus שם מדעי
  الرثاء ، الثندة ، عشب أللّغة آلعربيّة
גומאיים
Cyperaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
חוף הים התיכון, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

גומא  מגובב
צילום: © אלי ליבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גומא מגובב הוא עשב רב-שנתי של חולות או מדבר. גובהו עד 30 ס"מ. העלים נוקשים, מרזביים. הגבעול כמעט עגול (3 מקצועותיו אינן בולטות).
גומא מגובב פורח מפברואר עד יוני. התפרחת קרקפת מגובבת, והיא נישאת בראש הגבעול. בעת הפריחה הזכרית מסתירים המאבקים הגדולים את מבנה התפרחת. הצלקות מסתלסלות, בולטות אף הן סביב התפרחת. בבסיס התפרחת יוצאים שני עלים (חפים) דקים וארוכים מאוד (הרבה יותר מהתפרחת עצמה), נוטים מטה. בכל תפרחת 8–16 שיבוליות. השיבוליות צהובות. בכל שיבולית פרחים רבים, הערוכים בה בצורה נאה ומסודרת בשני טורים ברורים. לאורכן ציור של עורקים אדמדמים. הגלומות שוות זו לזו. לפרח 3 צלקות, לאגוזית 3 מקצועות. המין דומה לגומא הקרקפת, אך השיבוליות צהובות ואינן צפופות.
גומא מגובב גדל בארץ בחולות נודדים במישור החוף ובנגב. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות של צפון אפריקה ומזרחה ושל דרום-מערב אסיה.

גומא הוא סוג ענק, הכולל 300 מיני צמחים (יש גורסים 600 או אף 700), הנפוצים על פני כל יבשות העולם, בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. בבסיס הצמח יוצאים עלים שהטרף שלהם סרגלי, והנדן הוא צינור סגור. לצמח גבעול (שאינו נחשב לקנה, כי אינו חלול, וכך נבדיל בין גומאיים לבין דגניים, הדומים להם, אך הגבעול שלהם חלול), ובראש הגבעול נישאת תפרחת בודדת בדמות סוכך או קרקפת. הגבעול אינו מתפצל, חסר-עלים, והוא לרוב מצולע, עם 3 מקצועות. התפרחת עטופה בחפים הדומים לעלים. בתפרחת שיבולים אחדות, כל שיבולת מורכבת משיבוליות פחוסות, ובכל שיבולית פרחים רבים. מוצי השיבולית ערוכים רעופים בשני טורים נגדיים. הפרח קטן, חסר עטיף, אינו צבעוני. בכל פרח 3 אבקנים (לפעמים 2 או 1) ארוכים ומדלדלים כרגיל במואבקי-רוח, ועמוד עלי עם 2 או 3 צלקות, מסתלסלות לרוב. הפרי אגוזית חד-זרעית. רוב מיני הגומא קשורים לבתי-גידול לחים, והם צמחי מים עשבוניים עם קני-שורש מעובים או פקעות. קנה השורש משמש את הצמח גם לרביה וגטטיבית. במינים אחדים משמשים לאדם קנה-השורש או הפקעת כמקור לפחמימות למאכל או לחומרי מרפא. מינים אחרים מטפחים בגינות כצמחי נוי. הידועים ביותר מבין מיני הגומא הם גומא הפפירוס, ששימש מקור לנייר של הקדמונים, וגומא הפקעים, הנחשב לעתים כעשב הרע המזיק ביותר בעולם. בישראל גדלים בר 22 מינים שונים של גומא, מהם רבים נדירים ושרויים בסכנת הכחדה, כי הסובב של מים מתוקים נמצא בכל העולם, ובמיוחד בארץ, בסכנת צמצום בגלל ייבוש וניקוז, דלדול מקורות המים, שימוש-יתר וזיהום.
במשפחת הגומאיים נכללים 3,000 מינים ב-85 סוגים, בארץ 8 סוגים.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

גמא הפפירוס, מוזכר במקורותינו. ממנו התקינה יוכבד תיבה למשה בנה (שמות ב', ג') וממנו בנו סירות (ישעיהו י"ח, ב'). הגמא מוזכר במשנה ובתלמוד כצמחים שמהם הכינו חבלים, כלי-בית ורהיטים (שבת כ"ד, ה'). כמו-כן שימשו ברפואה העממית, בעיקר לפצעים ולחבורות: "כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש" (עירובין י', י"ד), "נותן אדם מוך יבש על גבי מכתו אבל לא גמי יבש" (תוספתא, שבת י"ג, י"ד).


 
גינון חסכוני בצמחי בר