דרדר גלדני

הדפסה
  Centaurea behen שם מדעי
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גליל, גלבוע, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דרדר גלדני
צילום: © צביקה אבני   טרשי צפת, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

דרדר גלדני הוא מין גדול של דרדר (1 מ'), שמבנהו כדורי דליל ומבודר. יתכן שהוא מְתַפְקֵד כצמח-גלגל (בדומה לעכובית). בניגוד לרוב מיני הדרדר הוא כמעט לא קוצני. עלי הבסיס גדולים במיוחד, ואחרי מותו הם מתבלים בצורת רשת ציורית או תחרה (ראה תמונת "עלה יבש"), כאשר רוב רקמות העלה מתפרקות ורק העורקים נותרים. עלי הגבעול חובקים את הגבעול ואף סורחים לאורכו.
דרדר גלדני פורח בסוף האביב ובתחילת הקיץ. פרחיו צהובים. מעטפת הקרקפת צרה וארוכה, מצטררת בראשה מתחת לפרחים. הקוצים של עלי המעטפת קטנים מאוד. קל לטעות בינו לבין דרדרת צהובה (שהוכנסה לאחרונה, כדי למנוע  כפל-בלבול, לסוג קרקפן, ושמה עתה קרקפן צהוב).
דרדר גלדני הוא מין נדיר, גדל בארץ רק בגליל ובגלבוע.
בסוג דרדר 600 מינים, בארץ 22, מהם 5 אנדמיים לארץ-ישראל או לסביבתה הקרובה. מינים אחדים של דרדר מקובלים בגינות-נוי. העלים יוצאים בתחילת החורף בבסיס הצמח דוּרים-דוּרים, ונראה שזה המקור לשם הסוג בעברית ובערבית. העלים האלה נאספים על-ידי ערביי הארץ כירק לסלט, טעמם מריר עדין. רוב מיני הדרדר קוצניים. העלים והגבעולים אינם קוצניים, הקוצים מרוכזים בעלי-המעטפת (חפים), המקיפים את התפרחות. חפים אלה קרומיים או גלדניים, רעופים, ומסתיימים לרוב בקוץ. כל הפרחים צינוריים. הפרחים החיצוניים בקרקפת עקרים, חסרים שחלה, עלי ואבקנים. לעיתים הם גדולים יותר מפרחי המרכז, והם בלתי-נכונים (א-סימטריים), משמשים מעין שלט-פרסומת לקרוא מרחוק לחרקים המאביקים. הפרחים הפנימיים דו-מיניים, נכונים, כל אחד מהם זקוק להאבקה נפרדת. האבקה עצמית נמנעת בזכות הפרדה במועדי ההבשלה של החלק הזכרי (האבקנים) והחלק הנקבי (הצלקת): האבקנים מבשילים קודם, ורק אחרי כמה ימים מבשילה הצלקת. מנגנון ההאבקה מופלא, מומלץ להפעילו באמצעו קיסם ולעקוב אחריו: האבקנים בפרח מאוחים, יוצרים יחד צינור המקיף את עמוד העלי. המאבקים (שקי-האבקה שבראש האבקנים) פונים פנימה. כאשר מבשילה האבקה בתוך הצינור, הרי הצלקת (שבראש עמוד העלי החבוי בתוך הצינור) עוד לא בשלה לקלוט אבקה. חרק הנוגע בפרח בשל מחולל בפרח תגובה מדהימה: צינור האבקנים מתחיל "להתלבט", מתנועע בתנועה גלית, מתקצר, ואז הצלקת (שאינה מתקצרת) דוחפת כמו בוכנה גושיש אבקה אל ראש הצינור, וזה נדבק לחרק. כשיגיע החרק אל פרח אחר, שהצלקת שלו כבר בשלה ובולטת, הוא יאביק את הצלקת. הזרעים מצויידים לרוב בציצית, המסייעת לפיזורם ברוח.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

שם הסוג בלועזית נקרא על שם הקנטאור כירון מהמיתולוגיה היוונית (חצי-אדם וחצי-סוס), שידע לרפא בעזרת צמחים.


 
גינון חסכוני בצמחי בר