מידע נוסףזהבית קטנת-פרחים היא גיאופיט זעיר, גובהו 4 ס"מ, הגדל בשלוגיות במרומי החרמון. מתחת לפני הקרקע היא מפתחת 2 בצלים, העטופים בקליפה אחת, והחלק העל-קרקעי יוצא מביניהם. העלים סרגליים, ארוכים בהרבה מהתפרחות. העלים יוצאים מבסיס הצמח, ורק 2 עלים נוספים יוצאים מהגבעול, ומחיקם יוצאות תפרחות.
זהבית קטנת-פרחים פורחת באביב של החרמון, במאי–יוני. לפרח 6 עלי עטיף צהובים עם פס ירוק רחב לאורך אמצע צידם החיצוני. הם שעירים, ראשם קהה או מתחדד לחוד קצרצר. הפרחים ערוכים בתפרחת חד-צדדית שופעת של פרחים צהובים קטנים, קוטרם 6 מ"מ. 6 האבקנים מעורים בבסיסם בעלי העטיף.
זהבית קטנת-פרחים נפוצה למדי ברום 2,000 מ' ומעלה. היא פורחת בשולי שלוגיות, פריחתה רודפת אחר השלג הנמס, והיא מגיעה לפריחה כבר שבועיים אחרי שנחשפה משלג. אפשר לראות פס-פריחה שלה במרחק 2 מ' מהשלוגית, היינו במקום שהשלוגית נסוגה ממנו לפני שבועיים. פס זה רודף אחר השלג הנמס במשך עונת הפריחה. ואילו בהליכה מן השלוגית והלאה אפשר לעקוב ולראות תחילה פס של צמחים נובטים, אחרי מטר אחד פס של צמחים מלבלבים, אחרי עוד חצי מ' ניצני פרחים, א"כ פריחה, ובמרחק של 3–4 מ' מהשלוגית נראה כבר צמחים שפרחיהם נבלו והם חונטים את פירותיהם. כך תדגים לנו הליכה קצרה ונוחה במימד האורך את ההתפתחות במימד הזמן באוכלוסיה בלי לשבת שבועות ולעקוב אחר ההתפתחות בצמח בודד.
זהבית קטנת-פרחים נדירה בארץ, גדלה אך ורק במרומי החרמון, מעל רום של 2,100 מ'. תפוצתה העולמית משתרעת בהרים גבוהים בארצות מזרח הים התיכון.
בסוג זהבית נכללים 115 מינים, 10 מינים בארץ. אלה גיאופיטים נמוכים עם בצל חד-שנתי, עטוף בקליפות גלדניות או סיביות. העלים מעטים. רובם זהובי פרחים. הפרחים קטנים (10 מ"מ), מעטים, ערוכים באשכול דמוי סוכך, העליונים קטנים מהתחתונים. הם ניכרים ברצועה ירוקה רחבה לאורך אמצע הצד האחורי של כל אחד מששת עלי העטיף. ששת האבקנים מעורים בבסיס עלי העטיף, קצרים מהם. בצידו הפנימי של בסיס כל עלה עטיף יש צופן, והפרחים מואבקים על-ידי דבורי-דבש וזבובי-רחף הבאים ליהנות מהצוף. הפרי כדורי עד ביצי.
כתב מייק לבנה |
