קיפודן מצוי הוא צמח עשבוני רב-שנתי. עלי הגבעול מחולקים לאונות צרות וקוצניות. בקיץ מתייבשים כל חלקיו העל-קרקעיים של הצמח, ובחורף חל לבלוב תחילה בבסיס הצמח. באביב מתרוממים גבעולי תפרחת לגובה של 1.5 מ'.
קיפודן מצוי פורח ביוני וביולי. התפרחת סגולה. תיאור פרטי התפרחת מופיע להלן בתיאור הסוג.
קיפודן מצוי נפוץ מאוד בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה, בחבל הימתיכוני. המין אנדמי ללבאנט (ארץ-ישראל וסוריה). הצמח, ובעיקר פריחתו, יפים לעין, ונעשו נסיונות לגדל אותו באופן חקלאי למטרות שווק כצמח קטיף.
הסוג קיפודן כולל קוצים רב-שנתיים שתפרחותיהם כדוריות, קוצניות כקיפוד. כל חלקיהם העל-קרקעיים מתים מדי קיץ. הצמח שעיר, לפעמים לבדי, לפעמים שערותיו לבנות וארוכות, לפעמים הן אדומות ועבות. העלים גזורים, מנוצים לאונות קוצניות. עלי הגבעול יושבים, קוצניים, בסיסם חובק את הגבעול. הם מחולקים לאונות צרות וקוצניות. צידו התחתון של העלה לביד ומלבין, צידו העליון קירח וירוק כהה. התפרחת נישאת בראש גבעול יחיד, בלתי מסתעף, נוקשה אך לא מעוצה, גובהו 50 ס"מ ויותר (עד 3 מ' במקרים קיצוניים). התפרחת כדורית, קוטרה 50 מ"מ, קוצנית מאוד, קיפודית. היא מורכבת מהרבה קרקפיות נפרדות המגובבות בצפיפות בצורה רדיאלית על מצעית כדורית משותפת, בכל קרקפית רק פרח אחד, דו-מיני ופורה. האבקנים מבשילים לפני הצלקת. הפרח צינורי, גדול יחסית לפרחי משפחת המורכבים. לכל קרקפית יש מעטפת כפולה: חפי המעטפת החיצונית הם עלים מנוצים לזיפים רבים כמכחול, חפי המעטפת הפנימית הם קוצים ירוקים ארוכים, נוקשים וחדים מאוד. הם המקנים לתפרחת את הופעתה הקוצנית. הזרעון מוארך, נושא בראשו נזר קצר בלתי נשיר. הקרקפיות היבשות ובהן הזרעים נותרות זמן רב על הצמח היבש, בחלקן עד החורף הבא. בסוג 120 מינים, רובם באירופה ובארצות הים התיכון והמזרח התיכון. ההבחנה בין המינים קשה לפעמים, ואף חלים שינויים בקביעת המומחים. בארץ הוגדרו 10 מינים, רבים מהם גדלים רק בתחום מצומצם, אנדמיים.
כתב מייק לבנה