ורד הכלב

הדפסה
  Rosa canina שם מדעי
  Dog Rose Common name
וַארד שם ערבי
  ورد السياج ، نسرين ، ورد الكلاب أللّغة آلعربيّة
ורדיים
Rosaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, הרי שומרון, הרי יהודה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן משמש לרפואה

ורד הכלב
צילום: © יהודה מרטה   צומת סאסא, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ורד הכלב הוא שיח מסועף, סבוך וגדול של חורש ימתיכוני לח בהרים ושל צידי-דרכים בהרים רמים. הוא בולט בנוף בקיץ בפרחיו ובסתיו בפירותיו. הענפים מקושתים. קוצים מאונקלים גדולים ונוקשים גדלים באורח בלתי סדיר על הענפים, קוצים קטנים ופחות אימתניים נישאים על עוקץ העלה ובצידו התחתון של העורק הראשי שלו. העלה מנוצה, מספר העלעלים בלתי-זוגי, 3–7. העלעל ביצי רחב, משונן כמשור. בבסיסו צומחים עלי-לואי ריסניים ובלוטיים, המעורים בפטוטרת העלה. השיח משיר את עליו בחורף.
ורד הכלב פורח בקיץ, ממאי עד אוגוסט. הפריחה דלילה. הפרח גדול, במבנה של קערה שטוחה, ריחו נעים, קוטרו 5 ס"מ, צבעו ורוד עדין (בגוון שונה מעט מפרט לפרט) ויש לו 5 עלי גביע ירוקים, בלתי שווים זה לזה, מנוצים בראשם, והם עוטפים את ניצן הפרח; 5 עלי כותרת שווים מפורצים בראשם; אבקנים ועליים רבים. אין צוף, וההאבקה נעשית על-ידי חרקים שוחרי אבקה. הפרי ביצי מוארך, בולט למרחוק בצבעו האדום המבריק, מתכהה ולובש גוון ארגמני עז ככל שהוא מבשיל. הפרי נותר זמן רב על השיח, מהווה גורם בנוף. טעמו מתוק חמצמץ, אך השערות שבו מורידות מערכו למאכל אדם.
ורד הכלב נחשב למין נדיר בארץ. הוא גדל ביערות אלון ובין סלעים בעיקר בצפון – בגליל ובכרמל, מגיע מעט גם דרומה עד הרי יהודה. בחרמון גדל בצידי דרכים ובנחלי אכזב עד רום של 1,700 מ' זן שפריחתו שופעת ומתאחרת עד מאי-יוני.
תפוצתו העולמית משתרעת מארצות הים התיכון והרחק הלאה צפונה ומזרחה.
בסוג 200 מינים, בארץ 4.

בסוג ורד נכללים גם אלפי זנים תרבותיים (יש מונים רבבות), שתרבות טיפוחם נמשכת לפחות מזה 2,500 שנה, כעדות תעודות מיוון הקדומה. יש רואים בורד את הפרח החשוב והנפוץ ביותר בגננות באזור הממוזג. הורד שולט בגינות פרטיות וציבוריות, וגידול ורדים לקטיף הוא ענף חקלאי חשוב בישראל ובעולם. מפיקים מי-ורדים ושמן-ורדים מעלי הכותרת (בעיקר של זנים תרבותיים, מרובי עלי כותרת). שימושם העיקרי של מי ורדים הוא להתרעננות, אך יש מאמינים בכוחם להוריד חום ולרפא דלקת אוזניים, דלקת עיניים, כאב ראש, ולפתור בעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות.
בוורדים שטופחו לתרבות פיתחו אמנם מוטנטים עם עלי כותרת רבים, אך הפרח הבסיסי בסוג ורד (ובמשפחה כולה) כולל 5 עלי-כותרת.
השם ורד אינו נזכר בתנ"ך, אך נזכר במשנה. הבלבול בשמות בין ורד לשושן (ובמקביל בלועזית בין רוזה לבין ליליה או ליליום) הוא עתיק-יומין, ומופיע בכל לשונות אירופה. השם העברי ורד והשם האירופי רוזה נגזרו מאותה מילה, מקורה כנראה בפרס או באסיה הקטנה. מוסכם היום כי ורד הוא השם הנכון עבור צמח שמספר עלי הכותרת שלו הוא ביסודו 5 (בורדים תרבותיים מספרם כאמור שונה, מגיע לעשרות ולמאות, כי אבקנים התגלגלו בהם לעלי כותרת), ואילו שושן הוא צמח שמספר עלי הכותרת שלו הוא 6, והרי מכאן השם שושן, מהמילה שש. ובכל זאת מקובל גם בעברית וגם בלועזית כי הצורה שמשרטטים במחוגה עם 6 "עלים", והמקובלת מאוד בתבליטים, בסמלים ובחותמות – נקראת ורדה או רוזטה. מהשם ורד נגזרו גם שם הצבע (ורוד) ושם האי רודוס, "אי השושנים". בערבית משמשת המילה "ורד" כשם כללי לפרח.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הוורד אינו מוזכר בשמו בתנ"ך אלא בגמרא, במשנה ובספר האגדה כמי שהכינו מעליו מי-ורדים לשימושים שונים. לכן היה חייב בשביעית, במעשרות ובדמאי. כאמור, שימשו עלי הכותרת להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: "הוורד והכופר... יש להם שביעית" (משנה, מסכת שביעית, ז', ו').
מקור השם במנהג הרומאי להכין משורשיו תרופה נגד כלבת.

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                         שפלה, חוף, הר, נגב
צורת חיים                    שיח
קצב צמיחה                בינוני
גובה (מ')                   3.00
קוטר (מ')                  2.00    
איברים דקורטיביים   פרחים, פרי
שימוש מומלץ          שיח פורח, שיח נושא פירות, שיחייה, ייצוב מדרונות, מסלעה גדולה, מטפס, הסתרה
עמידות לתנאי קרקע קשים למגוון קרקעות, עמיד לגיר. רגיש לקרקעות מלוחות ובמידת מה גם ליבשות
תנאי הארה
            שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף     זמן פריחה קצר, נושא פרי אדום תקופה ארוכה
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות


סימני שדה להבחין בין ורד צידוני לורד הכלב:
ורד צידוני פורח בלבן צח - ורד הכלב פורח בורוד עד ורדרד
ורד צידוני הוא צמח זקוף, ורד הכלב משתרע.
ורד צידוני בטבע צומח תמיד ליד מקור מים , מעין או נחל איתן .

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר