אפמרום משונן

הדפסה
  Ephemerum serratum שם מדעי
לא יודע
Don't know
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
שרון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

אפמרום משונן
צילום: © דרור מלמד   אילנות , 1-2021
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

אפמרום משונן הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), קצר-ימים (אפמרלי, ephemeral, מכאן שם הסוג), זעיר, המשתייך למשפחת Ephemeraceae. התכונה הבולטת בסוג ובמיוחד במין זה היא הישרדותם של חוטי-הנביטה (פרוטונמה, protonema) בטחב הבוגר. בכל מיני הטחבים מתפתחים חוטי נביטה מהנבגים, אולם על פי רוב הם נעלמים עם הנצת ניצני היצע ויצירת הגמטופיט. במקרה דנן הפרוטונמה יציבה ובמבט ראשון נראית הקרקע מכוסה במרבד דק, ירקרק, המסגיר כי לפנינו אפמרום. בהגדלה נראית הפרוטונמה כרשת סבוכה של קורים דקיקים עשויים תאים מוארכים, שעל פניה זרועים הגמטופיטים הבוגרים מרוחקים זה מזה. הגמטופיט, מהזעירים שבטחבי ארצנו, ניתן להבחנה בזכוכית מגדלת, גובהו אינו מגיע לכדי 2 מילימטרים, ירוק-צהבהב, הופך חום-צהבהב עם התייבשותו. הגבעולים אינם ניכרים והעלים נראים יושבים בשושנת על גבי חוטי-הנביטה, פרושים מעלה בטחב הלח, בהתייבשם הם מתעקלים מעט. הטרפים סרגליים-איזמלניים, מצטררים לקצה מחודד, העשוי תא מוארך יחיד, שוליהם פרושים, משוננים בשיניים גסות ובלתי סדורות בחציים העליון, מכאן שם המין (גם השם המדעי, serratum - מלטינית : "משונן כמשור"). עורק האמצע חסר וזהו סימן חשוב להבדלה בין מין זה לשני מיני האפמרום האחרים הגדלים בישראל, שלהם עורק אמצע ניכר.
אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי", dioicous), המתפתחים על אותה רשת של קורי נביטה. הפרטים הזכריים זעירים עוד יותר מהפרטים הנקביים. המנבג קליסטוקרפי (cleistocarpous, מיוונית: kleistos  - "סגור", carpos - "פרי"), אינו נפתח במכסה אלא קורס באופן בלתי סדיר וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) כמעט כדורית, שקועה-חבויה בין העלים ואינה בולטת מפני הגמטופיט, נישאת על זיף (seta) קצרצר, אדומה-חומה, בראשה בליטה פטמתית זעירה. המצנפת (calyptra) פעמונית, צנופה -  נבקעת באופן שבסיסה מחולק לכמה אונות. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה.
בפלורה פלסטינה מתואר זן "זעיר" - var. minutissimum, שגובהו אינו עולה על 1.5 מ"מ והוא ככל הנראה זה שנאסף בישראל. יש הרואים בו מין נפרד - Ephemerum minutissimum, אולם מחקרים שנעשו בשנים האחרונות איחדו את שני המינים והם נחשבים שמות נרדפים (1).
אפמרום משונן נדיר בישראל, גדל בקרקעות חרסיתיות-חוליות בשרון. ניתן למצאו בעיצומו של החורף עת הקרקע ספוגת מים. הצמחים הנקביים מפתחים את המנבגים במהירות ונעלמים עם התייבשות הקרקע. תפוצת המין העולמית משתרעת בטורקיה, צפון אגן הים התיכון, אירופה וצפון אמריקה.
אפמרום משונן תואר בשנת 1837 על-ידי הרוקח והבוטנאי הגרמני המפה (Georg Ernst Ludwig Hampe, 1795-1880). למעשה, תואר המין כשייך לסוג ברקית (Phascum), על-ידי חוקר הטבע הגרמני שרבר (Johann Christian Daniel von Schreber, 1739-1810), כפי שהובא בחיבור המונומנטלי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"), המסכם את מחקריו של הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), שראה אור לאחר מותו, בשנת 1801.
בספרו מבוא לטחבים בישראל", הציע פליקס בילבסקי (1902-1979), חלוץ חקר הטחבים בישראל את השם "בניומית" כשמו העברי של הסוג, אולם החלטנו במקרה זה לא לאמצו.
בסוג אפמרום יותר מ-35 מינים, 3 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

(1) Ellis, L.T. & Price, M.J. (2015). Review of the type specimens of species described by J. Hedwig in Phascum Hedw. (Pottiaceae). Journal of Bryology, 37: 23-41.



מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים