לאוקודון זנוב

הדפסה
  Leucodon sciuroides שם מדעי
  Squirrel-tail Moss Common name
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
אחר בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, גליל, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

לאוקודון  זנוב
צילום: © דרור מלמד   כרם בן-זימרה, 4-2020
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

לאוקודון זנוב הוא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט), המשתייך למשפחת Leucodontaceae, גבעוליו שרועים-זוחלים ויוצרים שטיחים קשותי-ענפים. הגמטופיט חסון ומחוספס, ירוק-חום עד מצהיב כצבע הקש כשהוא יבש, ירוק עז כשהוא לח. ביובש העלים נצמדים רעופים אל הציר, והענפים נראים גליליים, קצותיהם מקושתים - כולם, פחות או יותר, פונים לכיוון אחד. בלחות מתפשקים העלים ומוריקים והצמח מקבל מראה רענן תוך שניות מספר. הטרפים ביצניים-איזמלניים רחבים, אורכם כ-2.5 מ"מ, מסתיימים בקצה חד-צר. שולי העלה תמימים, פרושים. הסוג לאוקודון מתאפיין בעלים חסרי עורק אמצע שלאורכם מספר קפלים ותלמים. תכונה זו מבדילה את המין לאוקודון זנוב ממין דומה מאוד, הגדל בבתי גידול דומים, משינית משיית (ממשפחה אחרת - Brachytheciaceae), שבה העלים בעלי-עורק אמצע. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). מנבגים נדירים במין זה. המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), עשויים קופסית (capsule) גלילית, זקופה, לעתים כפופה קמעא, חומה, הנפתחת במכסה (operculum) דמוי-מקור קצר וכך מתאפשר שחרור הנבגים. פי-המנבג (peristome) חיוור-לבנבן (מכאן שם הסוג, Leucodon, מיוונית: leukos - "לבן", odon - "שן", לאמור: "לבן-שיניים"). הוא כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים מחוספסות והטבעת הפנימית (endostome) מנוונת.
לאוקודון זנוב גדל על סלעים ועל גזעי וענפי עצים במקומות מוצלים חלקית, מצוי פה ושם בגליל ובגולן. תפוצתו העולמית משתרעת באסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, צפון-אפריקה ואפריקה הטרופית.
לאוקודון זנוב תואר בשנת 1816 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני שווגריכן (Christian Friedrich Schwägrichen, 1775-1853). למעשה, תואר המין לראשונה, כשייך לסוג פיסידנס (Fissidens) על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים").
שמו המדעי של המין, sciuroides, מיוונית: skíouros - "סנאי", oides - "דמוי", לאמור: "דמוי-סנאי" מאזכר את ענפי הטחב היבשים הנדמים כזנב-סנאי. שמו העברי של המין, פראפרזה על השם המדעי, אינו רשמי.
בסוג לאוקודון 70 מינים, לאוקודון זנוב הוא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר