מיני האמברוסיה בישראל הם עשבים רב-שנתיים, היוצרים קבוצות צמחים צפופות ע"י הנצת ניצנים משורש אופקי עבה שמסתעף קרוב לפני הקרקע. התוצאה של רבייה ווגטטיבית זאת היא השתלטות האמברוסיה על השטח ודחיקת הצומח הטבעי של המקום. צורת ריבוי זאת מקשה מאוד על הדברת האמברוסיה, היות וכיסוח איננו מסלק אותה מהשטח והיא מתחדשת במהירות בעזרת נצרי השורש. תרגום השם אמברוסיה הוא "אלמוות" ולכן ניתן ביוון העתיקה כשם למזון האלים. ייתכן והמדען השוודי ליניאוס, שנתן את השם לסוג זה, התכוון לכך שלא ניתן להיפטר ממנו באמצעות עקירה וכיסוח.
ניתן להדביר את האמברוסיה על-ידי טיפול אגרסיבי בקוטלי עשבים אך טיפול זה יקר וגורם לזיהום הסביבה. יחד עם ההדברה המקומית יש לנקוט אמצעי זהירות ולנקות כלים חקלאיים שעוברים ממקום למקום משיירי קרקע שעלולה להכיל זרעים או קטעי שורשים.
צמחי האמברוסיה שעירים ויש הבדלים בין המינים באורך השערות וקשיותן. לאמברוסיה עלים מורכבים, המינים שונים זה מזה במידת ההסתעפות של העלים וברוחב האונות שלהם.
גם מבחינת מבנה התפרחת יש דמיון בין המינים. הפרחים הם חד-מיניים מסודרים בתפרחות לא מסועפות שבראש הענפים. חלקה העליון של התפרחת, חסר עלים ולאורכו מסודרות לסירוגין קרקפות הפרחים הזכריים. הקרקפות שמוטות כלפי מטה ומפזרות כמויות גדולות של אבקה ברוח. התפרחות הנקביות נמצאות בבסיס התפרחת בחיקי עלים קטנים. הפרחים הנקביים מבשילים לפירות שבראשם שִׂיכּים או קוצים חדים המסייעים בתפוצת הצמחים.
פרט להיות מיני האמברוסיה צמחים פולשים ועשבים רעים הם גם גורמי אלרגיה. המין החד-שנתי, הנפוץ בצפון-אמריקה נחשב לגורם האלרגיה הראשון במעלה ביבשת זאת. גם מינים אחרים של אמברוסיה הם גורמי אלרגיה ובארצות שונות, כולל ישראל, נמצא שמתפתחת אלרגיה אליהם שנים מעטות לאחר שהם חודרים למקום כצמחים פולשים.
בין האוכלוסיות של אמברוסיה חשופת-שיבולת קיימת שונות מורפולוגית רבה הקשורה, ככל הנראה, לרמות שונות של פלואידיות (מכפלות של מספר כרומוזים בסיסי). לצורה הבסיסית 2n=36 אך נמצאו גם אוכלוסיות שבהן 2n=54, 72. האוכלוסיה שבישראל עדיין לא אופיינה מבחינה זאת.
לאמברוסיה חשופת-שיבולת גבעולים זקופים היכולים להגיע עד 2 מ'. אורך העלים כ-10 ס"מ הם יושבים או נישאים על פטוטרת קצרה, נגדיים בחלקו התחתון של הגבעול ומסורגים בחלקו העליון. העלים מנוצים ולהם אונות צרות. צבעם ירוק אפרפר והם מכוסים שערות קשות.
הקרקפות הזכריות בקוטר 4-2 מ"מ יושבות על ציר התפרחת. התפרחות הנקביות בחלק התחתון של התפרחת בקבוצות קטנות בחיקי עלים. הפירות מצולעים ובכל אחד זרע בודד ובראשם 6-4 קוצים חדים המסייעים בהפצה של הפירות. חיוניות הזרעים בקרקע נשמרת מספר שנים. הזרעים של מין זה מהווים מזון לציפורי השׂליו האמריקאי (Colinus virginianus). הצמחים עצמם נאכלים בפי איילים. בקליפורניה נמצאו על צמחים ממין זה יותר ממאה מיני חרקים הניזונים מהם, בין באכילת העלים ובין במציצה של מוהל מהתאים. חלקם מינים הניזונים על צמחים ממשפחת המורכבים, הקרובים לאמברוסיה. חיפושיות מהמין Zygogramma suturalis (תת משפחת העליתיים Chrysomelidae) הועברו מאמריקה לרוסיה וארצות מזרח אירופה, כדי לשמש אויבים טבעיים שידבירו את האמברוסיה חשופת-השיבולת ומיני אמברוסיה אחרים, שהפכו שם למינים פולשים. לאחר 10 שנים נקבע שהניסוי נכשל היות והחיפושיות לא התרבו ולא התפזרו במידה מספקת.
מוצאה של אמברוסיה חשופת-שיבולת הוא בערבות של מרכז ומערב ארה"ב וקנדה. משם היא חודרת לבתי גידול מופרעים בצדי דרכים ומסילות רכבת ולשדות חקלאיים.
כתב עמרם אשל