זהבית דקת-עלים

מיני הסוג זהבית הם צמחים רב-שנתיים, בעלי בצל חד-שנתי קטן הסמוך לפני האדמה. הבצלים עטופים בקליפות קרומיות ועשויים גלד אחד המתחדש מדי שנה. מהבצל יוצאים 1-2 עלי בסיס, וביניהם מתרומם גבעול הנושא את התפרחת. עלים נוספים יוצאים מהגבעול בתחתית התפרחת, ולעתים גם נמוך יותר. הפרחים הראשונים גדולים, ואלה הבאים אחריהם הולכים וקטנים בהדרגה. העטיף פשוט, פתוח, דמוי משפך, בעל 6 עלי עטיף מפורדים, צהובים (למעט זהבית אדמדמת), ובעלי רצועה ירוקה לאורך צידם החיצוני. בבסיס כל עלה עטיף – צופן. אבקנים – 6, מעורים בבסיס עלי העטיף וקצרים מהם. השחלה בעלת 3 מקצועות. הפרי – הלקט מרובה זרעים. ההאבקה נעשית על-ידי דבורי דבש וזבובי רחף.
בסוג זהבית כ-115 מינים. 10 מהם פורחים בישראל.

זהבית דקת-עלים היא צמח מצוי שגובהו 10-15 ס"מ. הגדל בקבוצות של מספר פרטים.
לכל פרט בצל אחד קטן בקוטר 5-7 מ"מ, עטוף קליפות סיביות החובקות את בסיס התפרחת. לעתים יש מספר בצלצולים ליד הבצל הראשי. כל השורשים דקים ואחידים. הגבעולים קצרים ומצולעים.
מספר עלי הבסיס 1-2. הם נימיים, קרחים עד לבדיים במקצת, רוחבם 1-2 מ"מ ואורכם כפול או יותר מאורך עמוד התפרחת. 
עלי הגבעול – 3 או יותר, צרים, ארוכים, ולרוב דמויי מרזב, לפחות בחלקם התחתון. כל עלי הגבעול יוצאים מבסיס התפרחת.
בתפרחת 4-8 פרחים שעוקציהם שעירים.
הפרחים ריחניים במקצת. עלי העטיף צהובים, מחודדים, שעירים בקצותיהם. הצלקת בעלת 3 אונות.
ההלקט מאורך, משולש בחתך רוחב וחסר צלעות בולטות. מידותיו – 13-15 x 7-8  מ"מ.
זהבית דקת-עלים גדלה על קרקעות קלות בעיקר – קירטונים, חמדות ולס, בחברות צמחים מדבריות או ערבתיות.
טיפוס התפוצה – מערב איראנו-טורני.
כתבה: ליאורה קרת