שלשית מצהיבה מוכרת בספרות כצמח רעיל לבעלי-חיים, שאכילתו גורמת להצטברות סידן ברקמות רכות - שרירים, לב וכלי דם ראשיים. רעילות זו מקשה על ניידות בעלי החיים וגורמת לירידה בתפוקת החלב בבקר וצאן.
שלשית מצהיבה פורחת באביב. היא נדירה בישראל, גדלה באזור היישוב נמרוד והר קטע שלמרגלות החרמון, אך מרובה במקום הימצאה. תפוצתה העולמית משתרעת באסיה, אירופה, צפון אפריקה ומשם התפשטה גם לאמריקה ואוסטרליה.
שלשית מצהיבה תוארה בשנת 1812 על-ידי חוקר הטבע והאנטומולוג הצרפתי פליסו מבובואה (Ambroise Marie François Joseph Palisot, Baron de Beauvois, 1752-1820). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1753 על-ידי הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), ששייכו לסוג שיבולת-שועל (Avena flavescens).
המין נכלל לראשונה במגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל, בעריכת נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, שראה אור בשנת 1991, אך שם צויין כשלשון צהבהב (Trisetaria flavescens). השם שְׁלָשִׁית מַצְהִיבָה נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג שלשית כ-90 מינים (לפני הפרדת הסוג Sibirotrisetum), שלשית מצהיבה היא המין היחיד שנאסף בישראל.
בסוג שלשית כ-90 מינים (לפני הפרדת הסוג Sibirotrisetum), שלשית מצהיבה היא המין היחיד שנאסף בישראל.
כתב: דרור מלמד
1. Barberá, P. et al. 2019. Molecular phylogenetic analysis resolves Trisetum (Poaceae: Pooideae: Koeleriinae) polyphyletic: Evidence for a new genus, Sibirotrisetum and resurrection of Acrospelion. Journal of Systematic Evolution, Online
2. Dixon, J.M. 1995. Trisetum Flavescens (L.) Beauv. (T. Pratense Pers., Avena Flavescens L.). Journal of Ecology 83: 895-909