כשות ראוס

הדפסה
  Cuscuta rausii שם מדעי
חבלבליים
Convolvulaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
אין עלים צורת העלה
אין עלים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
טפיל צורת חיים
שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
צופני

דווח לנו

כשות  ראוס
צילום: © דרור מלמד   שמורת לימן , 5-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

כשות ראוס הוא טפיל חד-שנתי, חסר עלים, הניכר בגבעוליו הנימיים המאדימים, הנכרכים כפקעת חוטים סביב ענפי הצמח הפונדקאי. הגבעולים חלקים ומסועפים מאוד, עוביים עד 0.5 מ"מ, הם צהבהבים בצעירותם והולכים ומאדימים עם ההתבגרות.

התפרחות צברים דלילים בני 10-2 פרחים, הנישאים על עוקצים עבים, שאורכם לפחות כאורך הפרחים והם מתרחבים במקום חיבורם אל גביע הפרח, יוצאים בחיקם של חפים קטנים, ביצניים עד איזמלניים, לעתים מתחדדים. הפרחים מטיפוס טטראמרי (מרובע), שבהם 4 אונות גביע, 4 אונות כותרת ו-4 אבקנים. הגביע ארוך מצינור הכותרת, דמוי-משפך שלו 4 אונות משולשות, מתחדדות, מאדים. הכותרת צינורית או פעמונית, לבנבנה, בת 4 אונות ביצניות-מוארכות, שוליהן גלולים, שטחן מכוסה שלפוחיות בלוטיות והן בדרך-כלל כבונות (דמויות שביס, מקופלות), אך לעתים נפרשות לרווחה. בפרח 4 אבקנים שאורכם כאורך אונות הכותרת, זיריהם משולשים, קצרצרים, מעורים באונות הכותרת ומאבקיהם ביצניים, ארוכים מעט מהזירים, צהבהבים או אדמדמים. בין בסיסי הזירים יושבים על צינור הכותרת קשקשים מצוייצים, החופים על השחלה. השחלה עלית, כדורית, מחולקת לשתי מגורות שבכל אחת שתי ביציות, ממנה עולים שני עמודי-עלי גליליים קצרים שבראש כל אחד צלקת גלילית אדמדמה.

הפרי הלקט קרומי, הנפתח לרוחבו ומפיץ זרעים זעירים, הנובטים על פני הקרקע. לאחר הנביטה, הצמח זקוק לקבל את מזונו מפונדקאי תוך זמן קצר, ככל שחומרי התשמורת בזרע מסוגלים לספק לו חיים. בעזרת חישה כימית של חומרים נדיפים המגיעים מצמח הפונדקאי, נצמד הכשות אל הצמח הפונדקאי, מחדיר לתוך מערכות ההובלה שלו שלוחות מֶצֶץ (haustorium) וניזון מהנוזלים ומחומרי המזון המוטמעים ע"י הפונדקאי, תוך שהחלק התוך-אדמתי שלו מתנוון ומת. כך הוא משגשג ומתפתל על הצמח הפונדקאי עד לפריחה ויצירת הזרעים. בישראל נטפל כשות ראוס בדרך כלל לקורנית מקורקפת, אך בספרות מתוארת הטפלה על רתמה קוצנית ויתכן גם צמחים נוספים.
כשות ראוס פורח בסוף החורף ובאביב. הוא נדיר בישראל ונמצא בשנים האחרונות בחוף הגליל ובחוף הכרמל. תפוצתו העולמית מוגבלת ליוון, בעיקר באי קרפתוס המבודד גיאוגרפית, שם נחשב כאנדמי, עד שנמצא בישראל וככל הנראה תפוצתו רחבה מעט יותר.
כשות ראוס תואר כצמח חדש למדע בשנת 1998 ע"י הבוטנאי הספרדי גרסייה (Miguel Angel Garcia), שקרא את המין לכבודו של הבוטנאי הגרמני ראוס (Thomas Raus, 1949- ) מהגן הבוטני בברלין אשר באוסף העשבייה שלו נמצא פרט האבטיפוס (type), שאותו אסף ביוון.
שם הסוג המדעי, Cuscuta, כשם הערבי ובדמיון למקור העברי - כשות. השם העברי, כשות, מקורו בתלמוד (כשות בארמית הוא גם "שיער" והצמח נקרא כך על שום מראה גבעוליו הנדמים כשערות) וצורתו נקבית. עם זאת ברוב מגדירי הצמחים המוקדמים ובפלורה פלשתינה נקראו מיני הכשות בלשון זכר, למשל: כשות גס, כשות ארץ-ישראלי, כשות שטוח-פרחים. במגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל מאת נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין (1998), נעשה ניסיון לתקן את שמות המינים לשמות נקבה: כשות גסה, כשות ארצישראלית, כשות שטוחת-פרחים, אולם בהחלטת האקדמיה ללשון העברית בישיבת המליאה בשנת 2003 (תשס"ג), הושארו כל שמות מיני הכשות בלשון זכר.
בסוג כשות יותר מ-130 מינים מוסכמים, בישראל נאספו 13 מינים, חלקם נדירים.

כתב: דרור מלמד 


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם העברי, כשות, מקורו בתלמוד (כשות בארמית הוא גם "שיער" והצמח נקרא כך על שום מראה גבעוליו הנדמים כשערות) וצורתו נקבית.

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים