קדד נאה

הדפסה
  Astragalus cretaceus שם מדעי
  Beantifine Milk-vetch Common name
בורני אל-ערוס,ענפא שם ערבי
קטניות
Fabaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
חרמון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

קדד נאה
צילום: © ליאורה קרת   הר עמשא, 3-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קדד נאה הוא עשב רב-שנתי שבסיסו מעוצה. הוא צמיר-לביד בכל חלקיו, דבר המקנה לו גוון אפור-מלבין. העלים היוצאים מבסיס הצמח יוצרים מספר שושנות-עלים צפופות וצמודות. אורך העלים 25-8 ס"מ. העלה מורכב מנוצה, ולו 30-20 זוגות עלעלים צפופים, שאורכם כ-1.0 ס"מ ורוחבם כ-0.5 ס"מ. קצה העלעל ישר או שסוע מעט. העלעלים והעלה כולו שטוחים כמעט לגמרי.
עוקצי התפרחות ארוכים מהעלים. התפרחת דמויית קרקפת, נושאת פרחים רבים וצפופים. אורכה 6-3 ס"מ. התפרחת הצעירה נראית כחרוט קצר. לקראת סוף הפריחה היא מתארכת וצורתה כביצה. אורך הפרחים 2.0-1.5 ס"מ. אורך הגביע כ-1.0 ס"מ, צבעו אדמדם. אורך שיני הגביע כ-1/3 מאורך הצינור. צבע הכותרת הוא אדום-יין כהה. התרמיל פחוס, גודלו  0.9X1.2 ס"מ, מכוסה זיפים צפופים, ובעל מקור כפוף במקצת באורך 4-3 מ"מ. כאשר הצמח מתייבש, קרקפת הפירות מתפרקת ותרמיליה נושרים ומופצים ברוח.
קדד נאה הוא צמח מערב אירנו-טורני. אזורי תפוצתו העיקריים בארץ הם בתות ספר בדרום הרי יהודה, מדבר יהודה, השפלה וצפון הנגב, שם הוא גדל בסדקי סלעים וערבות. זהו צמח נדיר למדי הנמצא ברשימת הצמחים בסכנת הכחדה, בעיקר בשל פעולות הייעור המתבצעות באזורי תפוצתו.
בסוג קדד מספר מינים גדול ביותר. מונים כ-20000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
כתבה ליאורה קרת

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר