תלתן גולתי

הדפסה
  Trifolium bullatum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן  גולתי
צילום: © ערגה אלוני   יער מיר ירושלים, 3-2011
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן גולתי הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קטן, קירח, לעתים מעט שעיר, זקוף, גובהו 15-5 ס"מ, ניכר בפירותיו הנפוחים-כדוריים. הגבעולים מסתעפים מבסיס הצמח. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי ביצניים, מאוחים בחציים התחתון ומעורים בגבעול, קצותיהם המפורדים איזמלניים. לעלים פטוטרות תלומות קמעא. העלעלים קירחים, דמויי-ביצה הפוכה, בסיסם דמוי-יתד, קצותיהם מפורצים מעט, שפתם משוננת. התפרחות נישאות על עוקצים זקופים, המתקשתים עם ההבשלה. התפרחת קרקפת כדורית, קטנה, רוחבה אינו עולה על חצי ס"מ, גדלה ומתארכת עם ההפריה, מכילה 15-10 פרחים, נישאים על עוקצים קצרצרים. הגביע צינורי, חמש שיני-הגביע משולשות. הכותרת ורדרדה-לבנבנה, המפרש ביצני, מעט גדול מהסירה והמשוטים. תלתן גולתי משתייך לקבוצת "התלתנים ההפוכים", בהם עמדת הפרח הפרפרני הפוכה מהצורה הפרפרנית של סוגים אחרים, כך שהמפרש והסירה פונים אל ציר התפרחת ולא ממנו והלאה. רק חלק מהפרחים פורים ומבשילים. הגביע מתנפח בהבשלה, לעתים קירח ולעתים שעיר, מעורק-מרושת, השן העליונה מתנוונת. יש המבחינים בשני תתי-מינים, על פי התנוונות כמעט מוחלטת או הימצאות ניכרת של השן העליונה. הגביעים התפוחים, צמודים זה לזה ויוצרים קרקפת פורה כדורית-גולתית, משולחפת-קרומית, לבנבנה, הגבולות בין הגביעים שקועים וניכרים. בגביע הפורה כלוא תרמיל, המכיל זרע אחד, ביצני, צהבהב.
תלתן גולתי קרוב מאוד לתלתן לביד, אך גם הפרטים של תלתן גולתי שפירותיהם שעירים, אינם לבידים וצמירים כפירותיו של תלתן לביד.
תלתן גולתי פורח באביב. הוא מצוי בבתות בהרי יהודה וצפון הארץ, גדל לעתים גם בגלילות נוספות, מהר הנגב וצפונה. תפוצתו מוגבלת למזרח התיכון.
תלתן גולתי תואר בשנת 1872, על-ידי צמד בוטנאים - השוויצרי, חוקר צמחיית המזרח התיכון, פייר אדמון בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885) והגרמני האוסקנכט (Heinrich Carl Haussknecht, 1838-1903).
שם המין המדעי, bullatum, מלטינית: "נפוח", מאזכר את הגביע הפורה וכך גם שם המין העברי, "גולתי", על שום היות הפרי כדורי, דמוי-גולה.
שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תלתן גֻּלָּנִי" נזכר לראשונה בכרך השני של הפלורה פלסטינה שיצא לאור בשנת 1972, שונה לאחר מכן ל"תִּלְתָּן גֻּלָּתִי" ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל", מאת נ. פינברון וא. דנין (1991) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר