דושנית המדבר

הדפסה
  Didymodon australasiae שם מדעי
מורכבים
Asteraceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

דושנית  המדבר
צילום: © דרור מלמד   שמורת ואדי מלחה, ליד קיבוץ נערן, 2-2021
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

דושנית המדבר היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae. זהו טחב קטן, גובהו עד 5 מילימטרים, יוצר גושי-דשא צפופים בצבע ירוק עד ירוק-מכחיל. הגבעולים מתפצלים בחלקי הצמח העליונים. ביובש מתפתלים העלים פנימה סביב ציר הצמח ומתעקלים. בלחות הם נפרשים, נוטים מעלה בזוית של כ-45 מעלות, בסיסם חובק את הגבעול ונותר זקוף. הטרפים ביצניים-איזמלניים, קעורים, קצותיהם מעוגלים, או מחודדים מעט. שולי הטרף תמימים גלולים מטה. שלא כמו בשאר מיני הסוג, שולי הטרף עשויים שתי שכבות תאים, המקנות להם עובי, בעוד שאר רקמת הטרף הינה חד-שכבתית וזרועה פה ושם כתמים דו-שכבתיים. השוליים העבים מקנים לקצה הטרף מראה כָּבוּן, הנראה כמרזב. עורק האמצע (costa) ניכר, רחב, נמשך עד מעט מתחת לקצה הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי" כזה בטחבים נקרא: dioicous). בישראל נצפו במין זה מנבגים רק לעתים נדירות ביותר. המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) סגלגלה-גלילית, אדמדמה-חומה, זקופה, נישאת על זיף (seta) זקוף, חום-אדום או צהבהב. המצנפת (calyptra) קרומית, דמויית מקור. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, בסדק אחד (מצנפת "כבונה", cucullate), נושרת וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-מקור, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) שבו 16 שיניים, מפוצלות עד לבסיסן ל-32 מקטעים נימיים, ישרים, או מפותלים מעט.
דושנית המדבר נפוצה באזורים היובשניים של הארץ - בנגב, מדבר יהודה ואזור ים-המלח, מכאן שם המין העברי, שאינו רשמי. בית גידולה קרקעות לס וחרכי מצוקים. תפוצתה העולמית רחבה ומשתרעת באפריקה, אירופה, אסיה, אמריקה ואוסטרליה.
הטקסונומיה של דושנית המדבר מסובכת. בפלורה פלסטינה היא מופיעה כשייכת לסוג טריכוסטומופסיס (Trichostomopsis aaronis), על פי תיאור המין משנת 1970 של הבוטנאים האנגלים אגניו וטאונסנד (Shirley Agnew, 1933-; Clifford Charles Townsend, 1926-2018), שהעבירוהו מן הסוג טריכוסטומום (Trichostomum aaronis), אותו תיאר בשנת 1868 הבוטנאי הגרמני לורנץ (Paul Günther Lorentz, 1835-1881). הוא תיאר בחיבורו 42 מיני טחבים, שאסף בין השנים 1820-1826 אחד מחוקרי הטבע הבולטים והפוריים בתקופתו, הגרמני אהרנברג (Christian Gottfried Ehrenberg, 1795-1876), בסיור מחקרי שערך בסוריה, מצרים וסיני, ביניהם את המין דנן. בהשראת מקום איסוף המינים, תיאר בסוג טריכוסטומום שני מינים, טריכוסטומום מוסיס (T. mosis, כיום הוא אחד ממיני האלשן - Gymnostomum mosis) וטריכוסטומום אארוניס (T. aaronis), על שם משה ואהרון התנ"כיים.
בשנת 2005 ערכה קבוצת חוקרים רביזיה במין טריכוסטומופסיס וביטלה אותו, לאחר שנתברר לה כי המינים השונים שתוארו בסוג הם למעשה שמות נרדפים לשני מיני דושנית (Didymodon). החוקרים קבעו כי המין Trichostomopsis aaronis הוא למעשה דושנית המדבר (1).
המין דושנית המדבר תואר לראשונה בשנת 1824 על-ידי צמד הבוטנאים האנגליים הוקר וגרוויל  (Sir William Jackson Hooker, 1785-1865; Robert Kaye Greville, 1794-1866), כשייכת לסוג סלולית (Tortula). הם קראו את המין, australasiae, על שם מקום איסופו, במצר קינג ג'ורג' במערב אוסטרליה. בשנת 1827 העביר הבריולוג (חוקר הטחבים) השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri 1761-1828) את המין לסוג זקנית (Barbula). בשנת 1978 שייך הבריולוג האמריקני זנדר (Richard Henry Zander, 1941) את המין לסוג דושנית, שכאמור קיבל משנה תוקף עם המחקר שהראה כי שמות המין האחרים הם שמות נרדפים למין זה.
שמו המדעי של הסוג, Didymodon, מיוונית: didymos - "כפול", "תאומים", odon - "שן", לאמור: "שן-כפולה", מאזכר את שיני פי-המנבג המחולקות לכל אורכן. את שמו העברי של הסוג, "דושנית", חידש בילבסקי, חלוץ חקר טחבי ישראל.
בסוג דושנית יותר מ-250 מינים. מבין 13 מיני הזקנית המתוארים ב"פלורה פלסטינה" כגדלים בישראל, 6 מינים משוייכים כיום לסוג דושנית וכפי שתואר כאן גם המין Trichostomopsus aaronis משוייך עתה לסוג זה ולפיכך בישראל נאספו 7 מיני דושנית.

כתב: דרור מלמד

(1) A new evaluation of the genus Trichostomopsis (Pottiaceae, Bryophyta). (2005). Jimenes. J.A., Ros, R.M, Cano, M.J. and Guerra, J. Botanical Journal of the Linnean Society, 2005, Vol 147, pp. 117-127



מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים