בפלורה פלסטינה מצויינים שני תתי-מינים, הנבדלים בצורת השלוחות. לתת המין trivialis שלוחות גליליות, דקות ולתת המין sylvicola שלוחות בשרניות, לאורכן התעבויות, דמויות שרשרת חרוזים.
סיסנית הביצות פורחת באביב. בית גידולה ביצות ומקומות לחים במרכז הארץ וצפונה. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית, לאחר שהוכנסה מאירופה ליבשת אמריקה כעשב מרעה ומדשאות והוברה.
סיסנית הביצות תוארה לראשונה בשנת 1753 על-ידי הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של הסוג, Poa, מיוונית: "עשב", מאזכר את מראם העשבוני הקלאסי של מיני הסוג שהינם בדרך כלל צמחים נמוכים ונפוצים שצבעם ירוק-טרי, המכסים שטחים נרחבים והמשמשים למרעה. אכן, משפחת הדגניים, המכונה לעתים "משפחת העשבים האמיתיים" (true grasses), נקראת בשם המדעי Poaceae על שם סוג חשוב זה ומראם העשבוני של בני המשפחה. שם המין, trivialis, מלטינית: "מצוי". שם הסוג העברי, סיסנית, ככל הנראה הטיה של "סיסן", שהגה המחנך וחוקר הטבע, איש העליה השניה פסח אוירבך (1877-1945). השם סִיסָנִית הַבִּצּוֹת נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג סיסנית יותר מ-535 מינים, 10 מהם נאספו בישראל, חלקם רב-שנתיים וחלקם חד-שנתיים, רובם נדירים, אך השכיחים שבהם (סיסנית הגינות וסיסנית הבולבוסין) נפוצים מאוד.
כתב: דרור מלמד