סיסנית הביצות

סיסנית הביצות היא דגני רב-שנתי, אינו מאריך חיים,  מסועף מעט מבסיסו, נטוי עד זקוף, גובהו 100-20 ס"מ, לעתים מתרבה בעזרת שלוחות על-אדמתיות קצרות, אך חסר קנה שורש, יוצר גושים דלילים. הגבעולים גליליים, עשויים 3-6 פרקים, לעתים זוחלים ומשרישים ממפרקיהם, בדרך כלל עולים מזוותים, לעתים חלקיהם התחתונים מסגילים. העלים  ערוכים בעיקר בבסיס הצמח. נדני העלים סגורים כדי שליש עד מחצית אורכם, מחוספסים, פי הנדנים קירח. הלשונית שבין הנדן לטרף קרומית, מחודדת, ארוכה למדי ועשויה להגיע לאורך של סנטימטר אחד. הטרפים סרגליים, מחודדים, רכים למגע, אך מחוספסים בשוליהם, לעתים מבריקים. התפרחת בדרך-כלל מכבד רפוי ודליל-ענפים, דמוי-פירמידה, אורכו 25-10 ס"מ, זקוף או נוטה מטה, לעתים מכונס וצפוף למדי. ענפי המכבד ערוכים על ציר התפרחת בדורים בני 5-3 סעיפים. השיבוליות יחידניות, ירוקות, לעתים מאדימות-מסגילות, ביצניות-סגלגלות, פחוסות מצדדיהן, נישאות על עוקצים קצרצרים, מכילות 4-2 פרחים תלת-אבקניים, הפרחים שבקצה השיבולית מנוונים. השיבוליות מתפרקות בהבשלה, מתחת לכל פרח פורה. הגלומות מעט בלתי שוות, קצרות מהשיבולית, ביצניות-איזמלניות, קרין מחוספס עובר לאורכן, נותרות יציבות בהבשלה ואינן נושרות. המוצים ביצניים-מוארכים, קרומיים, מעורקים, ראשם דק מבסיסם, לעיתים חלקם התחתון צמרי, לאורכן קרין ריסני, הגרגיר מעורה במוצים.
בפלורה פלסטינה מצויינים שני תתי-מינים, הנבדלים בצורת השלוחות. לתת המין trivialis שלוחות גליליות, דקות ולתת המין sylvicola שלוחות בשרניות, לאורכן התעבויות, דמויות שרשרת חרוזים.
סיסנית הביצות פורחת באביב. בית גידולה ביצות ומקומות לחים במרכז הארץ וצפונה. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית, לאחר שהוכנסה מאירופה ליבשת אמריקה כעשב מרעה ומדשאות והוברה.
סיסנית הביצות תוארה לראשונה בשנת 1753 על-ידי הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של הסוג, Poa, מיוונית: "עשב", מאזכר את מראם העשבוני הקלאסי של מיני הסוג שהינם בדרך כלל צמחים נמוכים ונפוצים שצבעם ירוק-טרי, המכסים שטחים נרחבים והמשמשים למרעה. אכן, משפחת הדגניים, המכונה לעתים "משפחת העשבים האמיתיים" (true grasses), נקראת בשם המדעי Poaceae על שם סוג חשוב זה ומראם העשבוני של בני המשפחה. שם המין, trivialis, מלטינית: "מצוי". שם הסוג העברי, סיסנית, ככל הנראה הטיה של "סיסן", שהגה המחנך וחוקר הטבע, איש העליה השניה פסח אוירבך (1877-1945). השם סִיסָנִית הַבִּצּוֹת נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג סיסנית יותר מ-535 מינים, 10 מהם נאספו בישראל, חלקם רב-שנתיים וחלקם חד-שנתיים, רובם נדירים, אך השכיחים שבהם (סיסנית הגינות וסיסנית הבולבוסין) נפוצים מאוד.

כתב: דרור מלמד