לוטם שעיר

הדפסה
  Cistus incanus שם מדעי
  Soft-Hairy Rockrose Common name
לוטמיים
Cistaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין ו/או צמח מאכל משמש לרפואה

לוטם  שעיר
צילום: © אלי ליבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

שיח נמוך, גובהו עד מטר וחצי, מסועף, ירוק כל השנה. העלים נגדיים, ביציים, מקומטים, רכים יותר מעלי הלוטם המרווני. בסיסי הפטוטרות של שני העלים הנגדיים מגוללים מעלה, מאוחים ויוצרים נדן סביב הגבעול. העלים כהים מעט יותר מעלי הלוטם המרווני, גונם ירוק כהה נוטה מעט לאפור.
פורח ממארס עד מאי. הפרח גדול, פרוש, קוטרו עד 6 ס"מ, והשיח שופע פרחים רבים. בכל פרח 5 עלי כותרת ורודים, מקומטים בניצן, מתיישרים מעט עם פתיחת הפרח, אך עדיין נותרים מקומטים זמן רב. 3 עלי גביע פנימיים רחבים ועוד 2 עלי גביע חיצוניים צרים. אין לפרח צוף, וריחו חלש. האבקנים צהובים, רבים, עשירים באבקה, משרתים חרקים שוחרי אבקה, מקנים לפרח רושם דו-גוני, ורוד עם צהוב. כל פרח חי יום אחד – נפתח בבוקר, ובימים חמים נושרים עלי הכותרת כבר בצהריים.
הפרי שעיר. המין גדל תכופות במעורב עם לוטם מרווני, אך לפעמים בעומדים כמעט נקיים, כנראה במקומות יבשים יותר, כי הלוטם השעיר נוטה להסתפק בפחות לחות. הפרי נותר על הצמח זמן רב, וכך קל להבחין בין המינים באין פריחה, שהרי פריו של הלוטם המרווני קירח.
גדל ושולט בבתה ובגריגה בקרקע רנדזינה בהירה, המתפתחת על סלעי חוואר וקירטון חווארי בהרים הימתיכוניים בארץ. זו נחשבת קרקע דלה, ואולי מתגבר הלוטם על דלותה בעזרת שיתוף-פעולה עם פטריות-קרקע (מיקוריזה). בחורש הוא מפתח "צורת-צל", שענפיה ארוכים יותר ועליה גדולים וכל השיח גדול יותר. קבוצה שלמה של חברות-צומח הוגדרה על-ידי החוקר הישראלי מיכאל זהרי בתור "אגד חברות הלוטם".

מענפי הלוטם נהגו להפיק שרף, הנקרא בלשונות אירופה בשם לאדאנום. שרף זה שימש לקטורת ואף כתרופה למגוון פגעים בדרכי הנשימה, דרכי העיכול, וסת ועוד. העלים משמשים גם לחליטת משקה ("תה") ולהפקת חומרי בירוס.
הלוטם משמש פודקאי לטפיל היפהפה רימונית הלוטם.
בסוג 20 מינים, בארץ 2. במשפחה 200 מינים ב-8 סוגים. רובם נפוצים בעיקר בארצות הים התיכון.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

יש מזהים את הלוטם עם הבושם הנקרא בתנ"ך בשם לוט ("נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט", בראשית לז, כה; וכן בראשית מג יא). במשנה (שביעית ז 6) נזכר הלוטם ברשימת צמחי בושם.

אגדה
מנחם זהרוני, חוקר רחב-יריעה בידיעת הארץ ומחנך דגול, מספר אגדה, להמחשת ההבדל בין שני מיני הלוטם: שׂר-היער הזמין את כל הפרחים למסיבה, וביניהם כמובן גם את שני האחים לבית לוטם. אחד מהם, שהיה חרוץ וקפדן, השכים קום, התגלח, היזה על עצמו בושם עדין, לבש חולצה לבנה מגוהצת והגיע לנשף במועד. אחיו העצלן קם ברגע האחרון, לא התגלח, לבש את החולצה הראשונה שהזדמנה לו, מקומטת ובלויה, ורץ אל המסיבה. בראותו את כל המוזמנים לבושים היטב, נקיים ומסודרים, ורק הוא פרוע – הסמיק מבושה. מאז יש ללוטם השעיר פרי בלתי מגולח, עלי כותרתו סמוקים ומקומטים והוא חסר ריח; בעוד אחיו, הלוטם המרווני, אינו שעיר, עלי כותרתו לבנים ומגוהצים והוא מדיף ריח עדין. 

כתב מייק לבנה

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                         שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                    שיח
קצב צמיחה                בינוני
גובה (מ')                   0.80
קוטר (מ')                  1.20
איברים דקורטיביים  פרחים
שימוש מומלץ          צמח כיסוי, ייצוב מדרונות, מסלעה, שיחייה, שיח פורח
עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר וליובש, רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה            שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף     מומלץ להעשיר את הקרקע במיקוריזה מבית גידולו. לקטום קלות לאחר פריחה. נביטה מוגברת לאחר שרפות. ותיק בגינון, אך לא נפוץ. בקרקעות קלות מתנוון לאחר שנתיים-שלוש.
נכתב ע"י יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות

 
גינון חסכוני בצמחי בר