בת-יבלית מצרית

בת-יבלית מצרית היא דגני חד-שנתי רב ענפים, שרוע. העלה שטוח, שפתו ריסנית. הלשונית עשויה שורת שערות. הצמח מזכיר יהודי נודד, הן בענפיו השרועים והן בעליו, שטרפיהם קצרים ורחבים, אזמליים ולא סרגליים. הגבעולים משתרשים מפרקיהם.
בת-יבלית מצרית פורחת בקיץ. התפרחת מאוצבעת, עשויה 4–6 ענפים שאורכם 2–3 ס"מ ורוחבם 5 מ"מ, השיבוליות ערוכות בשני טורים בצד אחד של ציר השיבולת (בדומה ליבלית). בשיבולית 3–4 פרחים. ענפי התפרחת רחבים, מזכירים זכוכיתית (תולעת של סלעים בים).
בת-יבלית מצרית גדלה במקומות לחים, במעזבות ושדות, גם כעשב שוטה בגידולי שלחין ובגינות מושקות. נפוצה ברבים מאזורי הארץ מהגליל ועד דרום הנגב. תפוצתה העולמית טרופית. המין יחיד בסוגו בארץ.

כתב מייק לבנה