משפחת המרסיליים   Marsileaceae

משפחת המרסיליים בסדרת הסלבינאים (Salviniales, שבה לפי PPG I, שיטת החלוקה הטקסונומית החדשה, 2 משפחות, 5 סוגים ויותר מ-80 מינים), כוללת 3 סוגים וכ-60 מינים.
המשפחה קרויה על שם הסוג מרסיליה, Marsilea, לכבודו של חוקר הטבע, איש הצבא והמלומד האיטלקי, מרסילי, (Luigi Ferdinando Marsili, 1658 -1730).
המרסיליים הופיעו בסוף תקופת הקרטיקון התחתון, לפני כ-140 מיליון שנה. תפוצתם באזורים הטרופיים והממוזגים, כמעט בכל רחבי העולם, מגוון המינים הרב ביותר מצוי באפריקה ובאוסטרליה.
המרסיליים הם שרכי מים, או צמחי ביצה אמפיביים - שורשיהם נטועים בקרקע גוף-המים ונופם עולה אל מעל לפני המים. על-פי רוב הם קטנים, עשבוניים וגדלים במים רדודים, או על שפת שלוליות ובריכות. הגבעולים זוחלים כקני-שורש ארוכים ועדינים, תת-אדמתיים, או עיליים, שעירים, ממפרקיהם עולים נצרים. השורשים יוצאים מהמפרקים ולאורך הפרקים. העלים ערוכים בשני טורים. ניצני העלים הצעירים גלולים כסליל חלזוני (circinate) הנפרש עם ההתבגרות. הפטוטרות ארוכות, לעתים נימיות וחסרות טרפים ובמינים אחרים מסתיימות ב-4-2 אונות טרף משולשות-הפוכות, דמויות-מניפה, צפות על פני המים, או מזדקרות מעלה. עורקי העלה מתפצלים דו-קרנית. צברי המנבגים (sori) ערוכים בגופי-פרי (sporocarps) כדוריים, או ביצניים, נישאים על גבעולונים קצרים, היוצאים מבסיסי הפטוטרות. בכל גוף-פרי מנבגים משני טיפוסים - מנבגי-ענק שבכל אחד נבג-ענק (megaspore) יחיד, מהם יתפתחו גמטופיטים נקביים ומנבגים-זעירים רבים שבכל אחד 64-16 נבגים זעירים (microspores), מהם יתפתחו גמטופיטים זכריים. הגמטופיטים מתפתחים בתוך הנבגים. הגמטופיטים הזכריים (mycrogametophytes) בני תאים אחדים בלבד והגמטופיטים הנקביים (megagametophytes) מזדקרים מן הנבגים ונושאים איבר-מין נקבי (ארכגון) יחיד. נביטת הנבגים חלה לאחר שקרע בדופן גוף-הפרי מאפשר חדירת מים. עם עליה בלחות בתוך גוף-הפרי, נוצר ועולה בו מעין סיב עשוי חומר ג'לטיני, בוקע את גוף-הפרי לקשוות ונושא את צברי המנבגים אל המים, או-אז מתחילה מיידית נביטת הנבגים והתפתחות הגמטופיטים.
מיני מרסיליה אחדים משמשים כצמחי-נוי באקווריומים ובריכות. ילידי אוסטרליה הפיקו מגופי-הפרי של מיני מרסיליאה מקומיים דייסה למאכל.
בישראל גדל בעבר המין מרסיליה זעירה בעמק החולה, אך נכחד וכיום מצוי בגני מקלט. מין זה אינו בסכנת הכחדה עולמית.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

1. Christenhusz, M.J.M. and Chase, M.W. (2014). Trends and concepts in fern classification. Annals of Botany, 113:571-594
2. Johnson, D.M., Flora of North America Vol.2: Marsileaceae Mirbel, Online version
3. Lin Schneider, H. et al. (2004). Ferns diversified in the shade of angiosperms, 428:553-557
4. Schuettpelz, E. et al. (2016). A community-derived classification for extant lycophytes and ferns. The Pteridophyte Phylogeny Group (PPG I). Journal of systematics and evolution, 54:563-603
5. Zohary, M. (1966). Flora Palaestina, Part One, p. 13
6. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים
7. שמידע א., פולק, ג. ופרגמן-ספיר, א. (2011). הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב', הוצאת רשות הטבע והגנים