למרות שפרחי הבר מושפעים באופן ישיר מעונות השנה , מעטים הפרחים שבשמם ישנה התייחסות לכך. אחד מיוצאי הדופן שבענין הינו פרח הכרכום .
הכרכום שהינו סוג המונה 90 מינים כולם גיאופיטים כלומר בעלי פקעות או בצל, מתפקד בתור שעון עונתי המכריז על בא החורף ועל כן החליטו נותני השמות לכנות את המין הנפוץ ביותר מבין סוגי הפרח השונים בשם "כרכום חורפי" את סוג הפרח הנפוץ ביותר. הכרכום שמוזכר כבר בשיר השירים ביחד עם מגוון בשמי ריח וטעם :"נרד וכרכום קנה וקינמון עם כל עצי לבונה מור ואהלות עם כל ראשי בשמים" (פרק ד' פס' י"ד)
הפרח שגונו היו צהוב ולבן הינו פרח יפהפה אחד ממיניו זה המכונה "כרכום נאה" גונו סגול צהוב אך מעבר ליופיו המיוחד, משמש הפרח גם להפקת אחד התבלינים היקרים ביותר בתבל, תבלין הזעפרן. מקור יוקרו של התבלין הינו בכמות הקטנה של חומר הנמצאת בכל פרח ופרח, כך שלקבלת קילוגרם אחד של תבלין יש צורך בלא פחות מ450,000 פרחים!!! טוב כמובן שיש להימנע מקטיפתם ואנחנו נלך לראותם מפוזרים בהמוניהם ביער לביא הסמוך לצומת גולני שבצפון.
אנו נכנס אל היער מהכניסה הראשית המסתעפת מכביש צומת גולני טבריה (כביש מס' 77) בין סימני ק"מ 69-68. יער לביא נקרא על שם הקיבוץ הדתי לביא השוכן בסמוך לו. הקיבוץ עצמו נקרא כך על שם הכפר הערבי לוביא ששכן בתוך שטחו של היער הכפר עצמו נחרב לאחר מלחמת השחרור, הכפר היה מה שמכונה בימינו כפר ערבי עוין, הוא השתתף ברבות מההתקפות הרצחניות על תושבי המושבות הגליליות הצפוניות ובמיוחד על מושבת סג'רה הלא היא אילניה הסמוכה הגובלת בשטח היער. האנדרטה לחיילי גולני לא נמצאת בצומת גולני הסמוך במקרה שכן חיילי החטיבה הצפונית ניסו לכבוש את הכפר בחודש יוני 1948 במסגרת מלחמת השחרור , ההתקפה נכשלה וגבתה מחיר יקר של 21 לוחמים. ב18 ביולי בוצעה התקפה נוספת שהפעם לוותה במאמצי ארטילריה, התקפה זו צלחה והכפר פונה מתשוביו ונהרס. אל דאגה פה לא בוצעה שום "נכבה" שכן כאן נחשפים גם התושבים שקדמו לתושביו הרצחניים של הכפר לוביה . שם הכפר שימר את שמה של עיר יהודית קדומה מתקופת המשנה והתלמוד ששכנה בין טבריה לציפורי ונקראה בשם זה . בירושלמי מתועד "פונדק דלויה" שמאותר כ"פונדק לוביא" .המקום ששכן על אם הדרך לאורך כל התקופות ההיסטוריות היווה מקום מצוין לשמש כ"פונדק" ,"חאן" בתקופה הממלוכית ובימינו... "מלון לביא", מסתבר שצרכי האנשים אינם משתנים עם התקופות, רק "רמת האירוח" ככל הנראה משתנה... היער משתרע על פני כ-3,000 דונם. נטיעת היער החלה בשנת 1964. היער נטוע ברובו עצי מחט, בעיקר אורן ירושלים, בתוספת אורן ברוטיה, ברושים ואיקליפטוסים, אך יש בו גם עצי מאכל אופייניים ובהם: עצי זית, תאנה ושיחי צבר המכונים בפי העם "סברסים". מרשימים במיוחד עצי חרוב ענקיים ומרשימים המפוזרים בחורש הכללי. אחרי הסקירה ההיסטורית המפורטת נזכור שאנחנו פה בשביל להנות מטבע סתווי- חורפי ועל כן נחנה את רכבינו בחניון הנופש הפעיל המרווח שנבנה ע"י הקרן הקימת לישראל, החניון מאפשר פעילות גם לאוכלוסית הנכים וכמובן שהילדים ימצאו בו פורקן חיובי למרץ בלתי נדלה שצברו בדרכם לכאן. תוך כדי מוזמנים המבקרים לשוטט ביער ולאתר את פרחי הכרכום הלבנים צהובים המשובצים בינות לצמחיה הירוקה הנמוכה שעולה כעת ומכסה את האדמה הצחיחה בפלומה חורפית מרהיבה.
ותוך כדי כך לפזם שיר חורף עליז שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש: שיר חורף עליז שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש
:"אח, איזה חורף!
ים פרם פם פם
נוטף לי על העורף
ועל המצח גם.
אח, איזה חורף!
אח, איזה חורף!
ים פרם פם פם
ים פאם פם פם."
תודה לעודד ולצוות המדרשה על משלוח המסלולים.