שַׁרְשֶׁרֶת מַחֲטֵי אֹרֶן
כְּשֶׁהָיִיתִי בַּגַּן אֲנִי זוֹכֵר בִּמְעֻרְפָּל
שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁל גּוֹזָל,
גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי, אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ,
אֲבָל אָהַבְתִּי אוֹתָהּ מִכָּל אִישׁ וְאִישׁ.
לְקַבָּלַת שַׁבָּת הֵכַנְתִּי שַׁי אַהֲבָה
עֲדִי יָרֹק שֶׁתַּעֲנֹד עַל לִבָּה,
מִמַּחֲטֵי-עֲנַף-אֹרֶן, שֶׁחָדַר בֵּין גְּדֵרוֹת,
שָׁזַרְתִּי שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁכֻּלָּהּ חֻלְיוֹת.
רָצִיתִי תִּלְיוֹן אִצְטְרֻבָּל מֵהַבְּרוֹשׁ,
אֲבָל הוּא הִתְחַלֵּק וְנִשְׁבַּר לְשָׁלוֹשׁ,
אָז וִתַּרְתִּי עָלָיו וְהָיְתָה לִי סִבָּה
כִּי הַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה.
הָאֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת וְהֵן מַחְלִיקוֹת,
קָשֶׁה לִשְׁזֹר, הַחֻלְיוֹת נִתָּקוֹת,
אַךְ לְבַסּוֹף הִנַּחְתִּי בְּקֻפְסָה שֶׁל קַרְטוֹן
וּלְאֶסְתִּי נָתַתִּי, מַלְכַּת הַגַּנּוֹן.
הִיא עָנְדָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵעַל הַסִּינָר
רָץ אָז עָמוֹסִי, בֵּינֵנוּ עָבַר,
נִתְלְשָׁה הַשַּׁרְשֶׁרֶת, דָּבָר לֹא עָצַר,
בָּכִיתִי כָּל כָּךְ כְּמוֹ בֶּרֶז נִשְׁבַּר.
אֶסְתִּי חִבְּקָה וְלָחֲשָׁה לִי - מָתוֹק,
עִם אַהֲבָה שֶׁכָּזוֹ עוֹד נַגִּיעַ רָחוֹק.
שַׁי שֶׁכְּזֶה לְעוֹלָם הוּא יָרֹק,
אֶשְׁאָנוֹ עִמִּי וְזִכְרוֹ לֹא אֶמְחֹק.
בּוֹאוּ יְלָדִים לְשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת
וְנָשִׁיר בְּיַחַד עַל בֵּן וְעַל בַּת.
נְבָרֵךְ עַל חַלָּה וְנַדְלִיק הַנֵּרוֹת
כִּי הַמַּלְכָּה נִכְנֶסֶת וְאָסוּר כְּבָר לִבְכּוֹת...
כסיף אור יהודה 2.7.22
