טופח גדול

הדפסה
  Lathyrus ochrus שם מדעי
  Winged Vetchling Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה

דווח לנו

טופח גדול
צילום: © שרה גולד   בוסתני גימזו, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

טופח גדול הוא פרפרני חד-שנתי חורפי גבוה, עד 40 ס"מ. הוא שונה למדי מיתר מיני הטופח: העלה נראה מוזר – בעלים התחתונים התרחבו עוקץ העלה וציר העלה לפילוד (דמוי-עלה), בקצהו קנוקנת או שתים, והוא רחב ומטמיע, ואילו העלעלים חסרים כליל. בחלק מהעלים העליונים יש בקצהו זוג עלעלים או אף יותר, כאילו מודבקים ואינם שייכים. לגבעול כנף רחבה.
טופח גדול פורח באביב בין פברואר למאי, עתים מתחיל לפרוח כבר בעיצומו של חורף, בדצמבר. הפרח לבן או צהוב בהיר או קרם. הפרי גדול ומכונף.
פירותיו הירוקים טעימים כפירות האפון.
טופח גדול גדל בשדות-בור, בגינות ובשדות שלחין. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלחופיו של הים התיכון.

בסוג טופח 100–170 מינים, בארץ 20, כולם פרט לשניים הם חד-שנתיים, גבוהים ויפים. טופח הוא סוג מגוון, שמיניו שונים זה מזה בגורמים רבים, עד שכל הכללה לגבי תכונות הסוג יש לה חריגים, והספרים כותבים אותה בתוספת "לרוב". ובכל זאת אפשר להבחין מיד שמין בלתי-מוכר הוא כנראה טופח: העלה מנוצה לרוב, מורכב מזוג אחד (לפעמים יותר) של עלעלים. בבסיסו זוג עלי-לואי גדולים, וציר העלה מתמשך בקצהו לקנוקנת. הגבעולים לרוב מכונפים או ממוקצעים. הפרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו כתום–חום בהיר טיפוסי. הוא מפריש צוף ומדיף ריח, ומואבק על-ידי חרקים, בעיקר דבורים. את אבקתו הוא מעביר לחרק בשיטת "משחת-השיניים": 9 אבקנים מאוחים ואחד חופשי, כולם כלואים בתוך הסירה, ובה מצטברת האבקה הבשלה. האבקה מבשילה לפני שהצלקת בשלה לקלוט אבקה. משנעמד חרק על הפרח הוא לוחץ על המשוטים והסירה, ואז דוחף עמוד העלי מעט אבקה דרך סדק שבראש הסירה אל גחונו של החרק. בתוך הסירה נותרת די אבקה כדי להאביק גם את החרק הבא שיבקר בפרח. הפרי הוא תרמיל סרגלי פחוס, רחב בגבו הרבה יותר מאשר בגחונו, נפתח בשתי קשוות. הסוג טופח קרוב לסוגים בקיה ואפון. השם טופח הוא קדום, נזכר 7 פעמים בכתבי חז"ל. היו מכינים מזרעיו גריסים וכן היו אוכלים את זרעיו כשהם מבושלים, כמו עדשים, אך זה נחשב מזון לשעת הדחק. מיני טופח משמשים היום בארץ כגידול חקלאי נדיר לחציר, במעורב עם דגניים. בארצות אחרות הם נחשבים לצמחי מספוא ומרעה חשובים. המין טופח ריחני מקובל מאוד כצמח-נוי מטפס, נקרא גם "אפונה ריחנית".
מיני טופח משמשים למאכל אצל ערביי הארץ, טריים או מבושלים. ברפואה העממית הם נחשבים כתרופה לשלשול, לפצעים בעור הפנים וכממריץ יצירת חלב-אם.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הטופח מופיע במשנה בעניין בירור הילכתי: "הפורקדן והטופח אינם כלאיים זה בזה" (כלאיים, א', א')

הטופח מופיע במשנה גם בשם "טפיח": "גריס של פול וגריס של טפיח הרי אלו מין אחד" (תוספתא, תרומות, ו', י"א)

כן מופיע במשנה בקשר לצורת האסיף שלו : " אין מגלגלין בטפח דברי רבי מאיר, וחכמים מתירין..." (פאה, ה',ג')

נשאלת השאלה לאיזה טופח הכוונה...

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים