מלעניאל קצר-מלענים

הדפסה
  Stipa bromoides שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
חרמון, גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מלעניאל קצר-מלענים
צילום: © דרור מלמד   כרמל, 5-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מלעניאל קצר-מלענים הוא דגני רב-שנתי, קירח, בעל קנה-שורש זוחל קצר, גבעוליו אשונים, עדינים וחלקים, עולים בודדים או בגושים, מתנשאים לגובה של עד מטר אחד. נדני העלים חלקים, לעתים שוליהם שעירים. הלשונית מנוונת. טרפי העלים גלולים, נימיים, פניהם מחוספסים או שעירים מעט, מכחילים. התפרחת מכבד מכונס מוארך וצר, אורכו 30-10 ס"מ, מופסק בבסיסו, ענפיו ערוכים בשלישיות במפרקי הציר, הדוקים לציר התפרחת. השיבוליות חד-פרחיות, תלת-אבקניות, נישאות יחידות על עוקצים ניכרים. הגלומות איזמלניות-מוארכות, מסתיימות בחוד ארוך, מעט בלתי שוות - האחת צרה מחברתה, מעורקות ב-3 עורקים ברורים, ירוקות-מלבינות, ארוכות מהמוצים. המוץ התחתון איזמלני, עטוי שערות משייות הדוקות, בקצהו שתי שיניים שביניהן יוצא מלען ישר, מחוספס, אורכו עד 2 ס"מ, קצר בהרבה ממלעניהם של שאר מיני המלעניאל הגדלים בישראל, מכאן שמו העברי של המין. המוץ העליון קרומי, שווה באורכו למוץ התחתון, חסר מלען. הגרגיר דמוי-כישור, מעורה במוצים.
מלעניאל קצר-מלענים פורח באביב. בית גידולו חורשים, גריגות ובתות בצפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת על-פני אירופה, צפון אפריקה ואסיה.
מלעניאל קצר-מלענים תואר בשנת 1897, ע"י הבוטנאי האוסטרי דורפלר ((Ignaz Dorfler, 1866-1950. למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1767 ע"י הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), מייסד שיטת המיון המודרנית בה כל אורגניזם מתואר באופן דו-שמי, הכולל סוג ומין, ששייכו בשעתו לסוג נחלית (Agrostis bromoides), לפי פרט שאסף הבוטנאי הצרפתי גואן (Antoine Gouan, 1733-1821), במונטפלייה שבדרום צרפת. שמו המדעי של הסוג, Stipa, מלטינית: "נעורת" - סיבי פשתן בלתי שזורים, מאזכר את מלעני התפרחות הנוצתיים-פלומתיים של אחדים ממיני הסוג. שמו המדעי של המין, bromoides, מיוונית: "דמוי-ברומית".
שם הסוג העברי, מלעניאל, נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. מעט לפני-כן, במילון "ילקוט הצמחים" של ועד הלשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), נקרא הסוג בשם "שיבולת השטן". השם "מַלְעָנִיאֵל קְצַר-מַלְעָנִים" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג מלעניאל כ-390 מינים, 8 מהם נאספו בישראל, מחציתם נדירים ביותר.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים