פרג הכרמל

פרג הכרמל הוא מין נדיר של צפון הארץ. הוא דומה לפרג אגסני, נבדל ממנו בעיקר בתכונות של פרטי הדיסקית (הצלקת) שבראש הפרי הבשל. העלים ארוכים ומנוצים. המין הוגדר כמין נפרד ושונה מפרג אגסני בידי הבוטנאית הישראלית נעמי פיינברון.
פרג הכרמל פורח בין מרס ליוני. הפרח גדול וגונו האדום עז במיוחד. בצד האחורי של עלה הכותרת יש כתם לבן, שהוא צידו האחורי של הרקע הלבן של הכתם השחור שבצד הפנימי. הפרי הוא הלקט חרוטי קירח, שרידי הצלקת בראשו נראים כדיסקית רחבה מן ההלקט. בשולי הדיסקית יש אונות שאורכן גדול מרוחבן ואין הן נוגעות זו בזו. בפרי הבשל פונות האונות מעלה.
פרג הכרמל אנדמי לישראל. הוא גדל בשולי שדות וכרמים בגליל, בכרמל, בעמק יזרעאל ובגלבוע בלבד. הוא דומה לפרג אגסני, ואולי הוא בכלל רק זן שלו.
בסוג 100 מינים, בארץ 8, כמעט כולם חד-שנתיים. חובב פרחים מתחיל יבדיל בין פרג לבין אדומים אחרים לפי סימנים קלים אחדים: הגבעולים זיפיים, אין לפרח הפתוח עלי גביע (2 עלי הגביע שלו נשרו עם היפתחו), ויש לו תמיד רק 4 עלי-כותרת. הפרח בעודו בניצן עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים זיפיים. ארבעת עלי הכותרת מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עם כתם שחור מוקף שוליים לבנים בבסיסם. האבקנים רבים. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת דמויית לוחית עגולה מחולקת לאונות ראדיאליות. הפרח פתוח רק יום אחד. עלה הכותרת עדין ורחב, נושר בנקל. בבסיס כל עלה כותרת יש כתם שחור עם שוליים לבנים. אין לפרח צוף, והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. הפרי הלקט יבש. בהבשלתו נפתחים סביב ראש הפרי נקבים, ודרכם מתפזרים הזרעים. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. ההבחנה בין המינים בסוג לא תמיד ברורה. השם פרג מקורו במשנה. פרג תרבותי משמש לנוי (פרחיו גדולים ומפוארים), להפקת זרעי פרג לקונדיטוריה, ולהפקת אופיום לרפואה וכסם משכר. הפיקוח על גידול פרג תרבותי (במסגרת מאבק הממשלות בגידול סמים) מסתמך על העובדה, כי שדה פורח של פרג בולט למרחוק ונראה ברור גם במבט מן האויר.

כתב מייק לבנה