כרכום חלמוני

הדפסה
  Crocus vitellinus שם מדעי
איריסיים
Iridaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
גליל, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

כרכום חלמוני
צילום: © מייק לבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

כרכום חלמוני הוא גיאופיט נמוך חסר גבעול. הוא פורח בסתיו ללא עלים בפרחים גדולים (אורכם 5 ס"מ), היוצאים ישר מהקרקע, מוציא עלים בחורף, מעלה פרי באביב ומתייבש בראשית הקיץ. עליו צרים רוחבם 1–1.5 מ"מ, במרכזם לאורכם פס כסוף. הפקעת חד-שנתית, כל שנה נוצרת פקעת חדשה מעל לפקעת המתרוקנת של השנה שעברה, ושורשים מתכווצים חוזרים ומציבים אותה בעומק הנכון. מספר הכרומוזומים 8 (ולא 6 כבכרכום חורפי). הצמח מוגן.
כרכום חלמוני פורח בדצמבר ובינואר. הפרח מיוחד בצבעו – צהוב-חלמוני עז ויפה. מיני כרכום צהובים ידועים בטורקיה, אך אצלנו הוא יחיד בכך. בצד החיצוני של הפרח יש קוי-אורך סגולים בדומה לכרכום חורפי וכרכום גיארדו, אבל השונות באוכלוסיה כה גדולה, עד שיש פרטים החסרים כליל קוים אלה.
הפרח נכון, זקוף, יוצא ישר מן הקרקע, חלקו התחתון נותר טמון באדמה. צורתו כמשפך או גביע צר ואלגנטי. חלקו התחתון מאוחה, צר וצינורי; חלקו העליון נפוח או פרוש, מפורד ל-6 אונות-עטיף שוות, או לעיתים 3 הפנימיות קצרות יותר. לפרח 3 אבקנים ושחלה תחתית (להבדילו מסתוונית, שיש לה 6 אבקנים ושחלה עילית). זירי האבקנים קצרים מן המאבקים. המאבקים ארוכים, תחתיתם דמויית-חץ, צבעם צהוב. עמוד העלי מתפצל ל-3 זרועות, וכל אחת מהם מתפצלת שוב לאונות רבות. הפרי מתפתח כשהוא טמון בקרקע, ועם הבשלתו מתארך עוקץ הפרי ומעלה אותו אל מעל לפני הקרקע. הפרי נפתח ב-3 קשוות. הזרעים רבים, כדוריים.
כרכום חלמוני גדל בקרקע אלוביאלית עמוקה וכבדה. הוא נמצא בעמק עיון שבלבנון, כ-5 ק"מ צפונה לגבול ישראל, ויתכן שיתגלה גם בגליל העליון. תפוצתו העולמית מצומצמת לארצות שבמזרחו של המזרח התיכון – סוריה וטורקיה. הוא מקובל גם כצמח-נוי תרבותי.
בסוג כרכום 90 מינים, הנפוצים בעיקר במערב אסיה ובדרום-מזרח אירופה. מרכז המגוון וההתמיינות של הסוג ממוקד בהרי המזרח התיכון והבלקן. בארץ גדלים 7–9 מינים, מהם רק אחד נפוץ. עשרות מינים, שמוצאם ברובם מטורקיה ומזרחה, נפוצים כצמחי נוי ברחבי העולם. מיני כרכום מקובלים בגינות כצמחי-מרבד-צבעוניים, כי הם פורחים ללא עלים, ומקנים לגן צבעוניות רבה. מיני הכרכום השונים פורחים בצבעים רבים ועליזים, בארץ בעיקר בלבן ובגוני ורוד-סגול-כחול.
קל להבדיל בין הכרכום לבין הסתוונית הדומה לו: לכרכום, כמו לכל בני משפחתו, 3 אבקנים ושחלה תחתית, לעומת 6 אבקנים ושחלה עילית לסתוונית. קל להבחין בכרכום גם לפי העלים: ברוב המינים הם סרגליים-מחטניים צרים, רוחבם 2 מ"מ או אף פחות, ולאורכם נמשך במרכזם פס-אורך מכסיף. 
בעולם העתיק שימש הכרכום כצבע צהוב משובח ויקר לצביעת מזון ואריגים. הצבע הופק מן השורשים, וצבע משובח במיוחד הופק מן הצלקות. כדי להמחיש עד כמה יקר הצבע מהצלקות יצויין כי דרושים למעלה ממאה פרחים כדי להפיק גרם אחד של צבע. התבלין שנמכר כיום בשווקים בתור "כורכום"  איננו מופק מכרכום, אלא מצמח אחר בשם כורכומה, ממשפחת הזנגביליים, או מקורטם הצבעים. הצמח נוצל גם לשימושים רפואיים ומאגיים שונים. יהודים רבים בארץ ובעולם התפרנסו כצַבָּעִים, וכך זוהה הצבע הצהוב של הכרכום עם יהודי, ועוד מימי הביניים נודע טלאי צהוב כסימן ליהודי.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

כרכום נזכר פעם אחת בתנך (שיר השירים ד, יד), בתוך רשימה של צמחי בושם. במשנה ובתוספתא הוא נזכר רבות. בעולם העתיק שימש הכרכום כצבע צהוב משובח ויקר לצביעת מזון ואריגים.

כתב מייק לבנה

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים