נרדורית מזרחית

הדפסה
  Loliolum subulatum שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גלבוע, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

נרדורית  מזרחית
צילום: © דרור מלמד   הר הנגב, 5-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

נרדורית מזרחית היא דגני חד-שנתי ננסי, מסתעף מבסיסו, נטוי עד זקוף, גובהו 10-3 ס"מ (בתנאים משופרים עשוי להגיע למימדים גדולים יותר) ומזכיר במראהו הכללי דגם קטן וגוץ של בני הסוג זון. הקנים עדינים, אשונים, מזוותים בין מפרקים כהים, לעתים מסתעפים מעט בחלקיהם התחתונים. נדני העלים נפוחים. הלשונית שבין נדן העלה לטרף קרומית-ריסנית, קטועה-קרועה. טרפי העלים גלולים-נימיים, אורכם 5-1 ס"מ.
התפרחת שיבולת פחוסה וצפופה בראש הקנים, אשונה, מזוותת קלות, אורכה עד 6 ס"מ, עטופה בבסיסה בנדן העלה העליון. השיבוליות מרצעניות-מחודדות, פחוסות, בנות 5-2 פרחים תלת-אבקניים, הקיצוני בהם עקר ופחות מפותח, מתפרקות עם ההבשלה. השיבוליות ערוכות על ציר התפרחת משני צדדיו לסירוגין, יושבות ללא עוקצים על שקעי ציר השיבולת השטוח, צדן הצר פונה אל הציר וכשהגלומות נפתחות, עם התפתחות הפריחה, לשיבוליות מראה של משולש הפוך שקדקודו יוצא מציר התפרחת, כך שראש השיבולית רחב ובסיסה צר. הגלומות כמעט שוות בגודלן זו לזו, איזמלניות, מסתיימות בחוד, ארוכות מעט מהפרחים, נותרות יציבות על ציר התפרחת עם ההבשלה ואינן נושרות. מבנה הגלומות הוא אחד הסימנים המובהקים המבדילים את הסוג נרדורית מהסוג זון, שלשיבוליותיו, למעט בשיבולית הקיצונית, גלומה אחת בלבד וזו חסרת חוד או מלען בקצה. המוצים התחתונים גלדניים, חלקים, לעתים שעירים בדלילות, בדרך-כלל מסתיימים במלען קצר היוצא מגבם, סמוך לקצה המוץ. שפתי המוץ העליון ריסניים. הגרגיר ביצני, מעורה קלות במוצים.
נרדורית מזרחית פורחת באביב. בית גידולה ערבות, מדרונות אבניים וקרקעות לס. היא נדירה למדי בישראל וגדלה בנגב ולאורך הבקע הסורי-אפריקני. תפוצתה העולמית באסיה ובקווקז.
נרדורית מזרחית תוארה בשנת 1937 ע"י פרופ' אלכסנדר איג (1894-1938), מראשוני חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומייסד הגן הבוטני בהר הצופים. למעשה תואר המין לראשונה כבר בשנת 1794, כשייך לסוג חיטה - subulatum Triticum , ע"י צמד הבוטנאים, האנגלי בנקס (Sir Joseph Banks, 1743-1820) והשוודי סולנדר  (Daniel  Carlsson Solander , 1733-1782).
שמו המדעי הקודם של הסוג, Nardurus orientalis, ניתן לו בשנת 1846 ע"י הבוטנאי השוויצרי, חוקר צמחיית המזרח התיכון, פייר אדמון בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885). השם Nardurus , צירוף של השם Nardus ו- urus – ביוונית: "זנב", לאמור "זנב-נרדוס" (Nardus הוא סוג במשפחת הדגניים ללא נציג בישראל, שתפרחתו שיבולת עדינה), מאזכר את השיבולת הדחוסה והצרה של הצמח. שם המין המדעי הקודם, orientalis, מלטינית: "מזרחי". מכאן נגזר השם העברי ל"נרדור המזרח", כפי שהופיע לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1921) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. עם שיוך המין, ע"י פרופ' איג, לסוג Loliolum, שונה שם הסוג העברי ל"נרדורית" ושם המין נשאר כשהיה, בהטיה נקבית - "מזרחית", כך כבר הופיע במהדורות המאוחרות יותר של המגדיר הנ"ל. הסוג Nardurus בוטל (שם זה הינו כיום שם נרדף, synonym לכמה מינים שהופרדו ושוייכו לסוגים שונים). שם הסוג הנוכחי, Loliolum, הוא וריאציה פונטית על שם הסוג הקרוב Lolium - זון, שם רומי עתיק יומין (בעיקר לזון משכר. אגב, מקור השם ככל הנראה בשפות השמיות: "לא לחם" - שהשתבש ל"לא ליום", משום שדגן זה לא שימש למאכל, מכיוון שאכילת זון משכר, הנגוע בפטריה Neotyphodium, התוקפת אותו, עלולה לגרום להרעלה). שם המין המדעי, subulatum, מלטינית: "מרצעני", על שום מבנה השיבוליות והגלומות. שם המין העברי, נַרְדּוּרִית מִזְרָחִית, נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).

הסוג נרדורית הוא סוג מונוטיפי, שבו נרדורית מזרחית הוא מין יחיד.


כתב דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים