קדד השרף

הדפסה
  Astragalus gummifer שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

קדד  השרף
צילום: © ערגה אלוני   חרמון, 6-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קדד השרף הוא שיח קוצני מסועף וסבוך, הגדל בארץ רק בחרמון. גובהו 80 ס"מ וקוטרו 120 ס"מ. שלא כמו ביתר המינים בסקציה (ראה להלן), הרי אין מבנהו צפוף אלא מבודר, ושוליו אינם צמודים לקרקע. עליו קרחים כמעט כליל, אף זאת בשונה ממינים קרובים, שהם שעירים פחות או יותר. עליו קצרים, מנוצים ל-4–7 זוגות עלעלים, ללא קנוקנות. קצה העלעל קטום או מפורץ. העלעל מקופל לאורך העורק הראשי.
קדד השרף פורח מיוני עד ספטמבר, פרחיו פרפרניים צנועים, גונם קרם-צהבהב, והם יושבים לאורך הענפים. ניצני הפרחים נוטים לורוד.
קדד השרף גדל בחרמון ברום הביניים של ההר, בין 1,000 ל-1,700 מ' מעל פני הים, בעיקר בקרקעות חואר וחרסית. שם הוא משגש, ומתפשט באגרסיביות בשטחים הסובלים מרעיית-יתר, עד שהוא מייצר "יערות" סבוכים וקוצניים, כתמים צפופים של סבכים כמעט בלתי-עבירים לאדם.

הסוג קדד כה מגוון וגדול עד כי חולק לתת-יחידות, סקציות, שכל אחת כוללת מינים אחדים. קדד השרף שייך לסקציה טרגקנטה (tragacantha), הכוללת בני-שיח ושיחים קוצניים, שציר העלה שלהם קשה וקוצני, ובפרי יש אצלם רק זרע אחד. 7 מינים מסקציה זו גדלים בחרמון (לעומת 2 בשאר חלקי הארץ), 33 בהרי הלבנון, 137 בטורקיה, 360 בפרס. מדוע שרף? כי היו מפיקים ממנו, וכן ממינים אחדים נוספים באותה סקציה, את השרף הזורם בענפיו, בדומה לדרך שמפיקים בה גומי מעצי קאוצ'וק או סירופ מתוק (מייפל סירופ) מעצי אדר. השרף הזה משמש כממס (אמולזטור) בתעשיה הכימית: תרופות, ממתקים, צבעים, ליקרים, הקשחת אריגים. בימי הזוהר של יחסי אירן עם ארה"ב, בטרם חומייני, היתה אירן מייצאת לארה"ב שרף-קדד בשווי של כמיליון דולר לשנה. שמו הלועזי תרגומו "מפיק-גומי". השרף מכונה טרגקנט או טרגנט, והוא נוצר בגבעול כתוצאה של הפיכת תאים לחומר רירי, המפעפע דרך סדקים בקליפה וקופא בצורת "דמעות". הוא חסר ריח וצבע. מיני קדד מהסקציה טרגקנתה אופייניים מאוד למרומי ההרים בטורקיה ואירן, עד כי תצורת הצומח הכרקוצית נקראת בלועזית "הצומח הטרגקנתי". השם טרגקנתה מקורו יווני, תרגומו "קוץ של איל", והוא מופיע כבר בכתביו של תיאופרסתס, המדען שליווה את מסעו של אלכסנדר הגדול והגיע אתו גם לפרס, היא אירן.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים