לשון-פר מצויה

הדפסה
  Anchusa undulata שם מדעי
  Common Alkanet Common name
לסאן אלת'ור אלשאאעה, חימחים שם ערבי
  لسان الثور الشائعه أللّغة آلعربيّة
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל

דווח לנו

לשון-פר מצויה
צילום: © שלומית היימן   , 3-2011
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

לשון-פר מצויה היא צמח זיפני עשבוני, עתים חד־שנתי ועתים דו־שנתי. בבסיסה יוצאים בחורף עלים מוארכים בשושנת, ובאביב מתרומם מביניהם עמוד-פריחה מסתעף, נושא עלים מסורגים, יושבים, בסיסיהם חובקים את הגבעול. שמו העברי והלטיני של הסוג מורים על החספוס של עליו וגבעוליו, ואכן מכוסים העלים והגבעולים שערות או זיפים. שפת העלים גלונית. גובה הצמח עשוי להגיע עד 50 ס"מ.
לשון-פר מצויה פורחת באביב, ממארס עד מאי. התפרחת עקרבית. הפרח הבודד פעמוני עד מסמרי, אורכו 15 מ"מ, והוא מצטיין בשילוב צבעים נהדר: צבע הכותרת כחול או סגול עמוק, כפי שרק בני משפחת הזיפניים יודעים להצטבע בו; ובאמצע הפרח, בלועו, זוהרים 5 קשקשים בהירים. קשקשים אלה חוסמים את מבוא צינור הכותרת ומונעים מחרקים "לא מתאימים" לשדוד את הצוף. רק מי שמסוגל להאביק את הפרח, חרקים ארוכי־חדק כדבורים ופרפרים, יכולים להגיע לצוף. האבקנים חבויים בצינור הכותרת ואינם נראים מבחוץ. עלי הגביע מוארכים, מאוחים עד מחצית אורכם. המין רב־גוני, ויש הבדלים ניכרים בין אוכלוסיות שונות בארץ.
לשון-פר מצויה גדלה בשדות ובבתה בכל חלקי החבל הימתיכוני בארץ. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג 80 מינים, בארץ - 7.

כתבו: ערגה אלוני ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים