ינבוט השדה

הדפסה
  Prosopis farcta שם מדעי
  Dwarf Mesquite Common name
יַנבּוּת שם ערבי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה צופני

דווח לנו

ינבוט השדה
צילום: © אלי ליבנה   נגב
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ינבוט השדה הוא עץ תת-קרקעי, שרק קצה צמרתו מציץ מעל פני הקרקע. הוא מגלה הסתגלויות מופלגות לשמש כעשב-רע בשדות עם קרקע עמוקה, וקשה להיפטר ממנו. בחפירות ארכיאולוגיות בתל חצור התגלו בעומק של 8 מ' מתחת פני הקרקע ענפים תת-קרקעיים שלו בקוטר של 10 ס"מ. שורשיו הדקים יותר מעמיקים עד 25 מ'. מעל פני הקרקע זהו שיח מסועף שגובהו השכיח 30 ס"מ, עיתים כפליים מכך ואף הרבה יותר. לינבוט השדה מערכת קני שורש מעמיקה ומסועפת היוצרת מעין עץ תת-קרקעי, שרק קצה צמרתו מציץ מעל לקרקע, וכתמים נרחבים של שיחים קשורים זה לזה כמו ענפיו של עץ תת-קרקעי אחד העשוי להשתרע על פני שטח של כמה דונמים. מעל פני הקרקע נראה הענף כשיח סבוך שענפיו זיגזגיים קלות, מכוסים לאורכם בקוצים מאונקלים קטנים. העלה מנוצה פעמיים. הצמח נשיר לפעמים בסוף הקיץ. השם ינבוט מקורו בערבית.
ינבוט השדה פורח בקיץ, בין מאי לאוגוסט. התפרחת היא שיבולת או קרקפת, מזכירה את התפרחת של קרובתו השיטה. צבע הפרח צהוב חיוור, והוא מהוה מקור מזון חשוב לדבורים בקיץ, צמח-דבש מצויין. הפרי מוזר, נראה כעפץ. צורתו כביצה או בוטן (אגוז-אדמה) עם תפיחות בלתי סדירות. מרקמו ספוגי, עם קליפה חומה גלדנית. הפרי אכיל בשעת הדחק.
ינבוט השדה גדל בשדות עם קרקע עמוקה, וכן במליחוֹת, בצידי דרכים, בקרבת מעיינות ובגדות-נחלים, בעיקר בגאון-הירדן, שם הוא מגיע לגובה של 4 מ'. חובב חום. נפוץ בארץ בעמקים ובשפלות בחבל הימתיכוני, וגם בעמק הירדן ובערבה.
מפיקים ממנו תרופות נגד עצירות. ברפואה העממית הוא משמש גם נגד טחורים, כאב-שיניים, סוכרת, עצירת השתנה, אבנים בכליות, פגעים בעור, עויתות ודימום.
תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במערב אסיה, גם הלאה מערבה.
בסוג 40 מינים, רובם באמריקה הטרופית. בארץ מין יחיד.

כתב מייק לבנה
סוג זה היה שייך בעבר למשפחת המימוזיים (שיטיים), אשר לפי השינויים הסיסטמטיים של השנים האחרונות נחשבת כתת-משפחה של הקטניות.


מקורות מידע

הצמח במקורות

ישנם חוקרים המזהים את הצמח עם הנעצוצים והנהלולים (ישעיהו ז', י"ח-י"ט).
מקור השם העברי "ינבוט" הוא בשמו הערבי של הצמח, ואילו השם הערבי בא מכושרו של הצמח להכות שורשים עמוקים ולצמוח בכל מקום, בתנאים קשים.

החוקר ע' לעף מזהה את הצמח כליס הנזכר במשנה עם הינבוט.

יש חוקרים שזיהו את הינבוט עם ההיגא וההיזמא התלמודיים:
"הני היזמי והיגי מסככין בהו" (סוכה י"ג, ע"א)
כלומר, אפשר להשתמש בצמחים אלה כסכך לסוכה.

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים