להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
בפלורה פלסטינה מתוארים 5 מיני אמקורית שנאספו בישראל. ברוויזיה שנעשתה לפני מספר שנים במיני חצי-האי האיברי, הכוללים את כל המינים שנאספו בישראל, אוחדו שני מינים (R. jacquinii ו-R. teesdalei) כשמות נרדפים תחת המין R. teneriffae, המתואר כאן ואילו המין R. letourneuxii נמצא כשם נרדף ל-R. bourgaeana. המינים אמקורית עדינה ואמקורית כפופה נותרו ללא שינוי טקסונומי1.
אמקורית קנרית היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט), המשתייך למשפחת Brachytheciaceae. הגמטופיט עדין, יוצר שטיחים צפופים בגוון ירוק-כהה עד צהבהב, לעתים בוהק. גבעולי הגמטופיט זוחלים, צפופים, ענפיהם קצרים, אורכם 4-2 מ"מ, מתפצלים מהגבעול באופן בלתי-סדיר, שרועים, או נוטים מעלה. העלים קטנים, אורכם אינו עולה על 1 מ"מ, נוטים מעלה. עם התייבש הטחב נותרים העלים מפושקים ואינם נצמדים לגבעול. הטרפים משולשים-איזמלניים, לעתים ביצניים-איזמלניים, מחודדים, או מצטררים קצרות לחוד, אורכם אינו עולה על פי-5 מרוחבם, קעורים אך מעט. שולי הטרף פרושים, משוננים לרוב אורך הטרף, למעט בבסיסו. עורק האמצע רחב יחסית לשאר מיני הסוג, לעתים רוחבו תופס עד כדי 30%-40% מרוחב הטרף, נמשך עד לקצה הטרף, תכונה המבדילה מין זה מאמקורית כפופה, מין דומה והגדל באותם בתי-גידול, שבו עורק האמצע מסתיים לפני השליש העליון של הטרף, זהו סימן שדה חשוב לזיהוי המין, הניתן לאבחנה בעזרת זכוכית מגדלת. הגדרה מוחלטת של המין והבדלתו ממינים דומים אחרים מצריכה מיקרוסקופ. תאי הטרף מעויינים-תולעתיים, קטנים. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים, סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך משתחררים הנבגים ומופצים ברוח. קופסית המנבג (capsule) דמויית-כד, זקופה עד אופקית, לעתים שמוטה מטה, נישאת על זיף (seta) זקוף, אורכו עד 6.5 מ"מ, כתום-חום, מחוספס ומשולחף - בהגדלה ניתן לראות כי הוא מכוסה יבלות זעירות - סימן המבדיל בין אמקורית קנרית לאמקורית עדינה, שאף בה עורק האמצע נמשך עד לקצה הטרף, אך בה הזיף חלק (בנוסף, באמקורית עדינה העלים סרגליים-איזמלניים וארוכים פי 10-6 מרוחבם). הקופסית ביצנית, כמעט-זקופה עד אופקית. המצנפת (calyptra) קרומית, חלקה, בעלת-מקור קצר היוצא מבסיס חרוטי, נבקעת בבסיסה בסדק אחד (מצנפת כבונה, cucullate) טרם נשירתה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור, מאונקל מעט. פי-המנבג (peristome) חרוטי, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים כתומות והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), מחולק ל-16 מקטעים ריסניים, צהבהבים, דמויי-שיניים, הערוכים בין שיני האקזוסטום.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של אמקורית קנרית קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים מרץ-אפריל).
אמקורית קנרית נדירה למדי וגדלה בגלילות צפון-הארץ, בכרמל, בגליל העליון ובאזור נחל דן, על סלעים, גזעי עצים וענפי עצים רקובים בקרבת מים. תפוצתה העולמית משתרעת מאירן וטורקיה, דרך אגן הים התיכון, אירופה והאיים הקנריים ועד לצפון אפריקה.
המין אמקורית קנרית תואר בשנת 1995 על-ידי הבוטנאים ההולנדים דירקסה ובואמן ( Cornelius Adrianus Bouman, 1951-;Gerardus Martinus Dirkse, 1946). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1839 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) הצרפתי מונטאן (Jean Pierre François Camille Montagne, 1784 -1866), ששייכו לסוג Hypnum.
שמו המדעי של הסוג, Rhynchostegiella, הקטנה של שמו של סוג בעל מופע דומה, Rhynchostegium, מיוונית: rhynchos - "מקור", stegeon - "גג", "מכסה", לאמור: "מכסה בעל-מקור", מאזכר את צורת מכסה המנבג (אופרקולום). שמו העברי של הסוג, אמקורית, פראפרזה על "מקור קטן", נטבע ע"י חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שלצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל. שמו המדעי של המין, teneriffae, מאזכר את מקום איסופו של צמח הייחוס (type) באי טנריף שבאיים הקנריים. שמו העברי של המין, בהתאמה, אינו רשמי.
בסוג אמקורית כ-25 מינים. בישראל נאספו 5 מינים (לפי הרביזיה במיני האזור, בישראל גדלים למעשה רק 4 מינים, שכן שני מינים המתוארים בפלורה פלסטינה אוחדו) שההבחנה ביניהם קשה ומתבססת על צורת הטרף, אורך עורק האמצע, אורך התאים בטרף העלה, ותצורת הזיף, כפי שניתן לראות רק מבעד למיקרוסקופ.
כתב: דרור מלמד
1Guerra, J., Rios, D. , Galego, M.T. (2014). A revision of the genus Rhynchostegiella (Brachytheciaceae) in the Iberian Peninsula and Balearic Islands. Phytotaxa 183 (3): 193–2000