אלשן חלוד

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים" 

אלשן חלוד הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae, יוצר כריות צפופות. הגמטופיט קטן, גובהו 8-5 מ"מ, מכחיל עד ירוק-חום, מאדים בחלקיו התחתונים עם התבגרות הצמחים. העלים מוארכים, אורכם עד 1.5 מ"מ וקיימת בהם שונות: הם עשויים להיות מחודדים, או שהם מסתיימים בקצה קהה וצר. תכונות אלו חשובות להגדרה, משום שעלי שאר מיני האלשן הגדלים בישראל אינם עולים באורכם על מילימטר אחד והם מסתיימים בקצה מעוגל. במיוחד קשה ההבחנה בין אלשן חלוד לאלשן אבן-הגיר, שיש הרואים בהם מין אחד. העלים גלולים ומפותלים קמעא כשהם יבשים והם מתפשקים בלחות. עורק האמצע ניכר, רחב מזה שבשאר מיני הסוג המקומיים, מתמשך כמעט עד לקצה הטרף, מאדים עם התבגרות הצמחים. תאי רקמת הטרף בבסיס העלה מלבניים, לאורך רקמת הטרף התאים מרובעים-עגולים, קטנים, בקצה הטרף התאים ערוכים לעתים בשורות ניצבות זו לזו. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), עשויים קופסית (capsule) ביצנית, ארוכה וצרה יותר מזו שבמינים האחרים, זקופה, נפתחת במכסה (operculum) דמוי-מקור אלכסוני ארוך וכך מתאפשר שחרור הנבגים. פי-מנבג (peristome), על טבעות השיניים שבו, חסר בסוג זה ותכונה זו היא שהקנתה לסוג את שמו, Gymnostomum, מיוונית: gymnos - "עירום", stoma - "פה", לאמור: "פה-עירום". השם העברי, אלשן, חודש בהתאמה, על-ידי חלוץ חקר טחבי ישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979). באויר לח טופחות דפנות קופסית-המנבג וכך חוסמות את פתח הקופסית ומונעות את פיזור הנבגים. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, אורכו עד 6 מילימטרים, צהבהב-בהיר. המצנפת (calyptra) קרומית, דמויית-מקור ארוך, חלקה, כבונה (cucullate) - נבקעת בתחתיתה בסדק יחיד טרם נשירתה.
אלשן חלוד צומח משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל), מנבגים ניתן למצוא בחורף (ינואר-פברואר).
אלשן חלוד גדל בקרקעות לחות ומוצלות, או על סלעי אבן-גיר בקרבת מים, מצוי פה ושם באזורים ההרריים שבגלילות הצפוניות של ישראל. תפוצתו העולמית רחבה ומשתרעת ברחבי אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אפריקה ואמריקה.
קל לטעות בין אלשן חלוד לאאוקלדיום דורי, הגדל בבתי גידול דומים, אולם האחרון חסר פיגמנטציה אדמדמה, עליו צרים וחדים, עשויים להגיע לאורך של 2.5 מילימטרים ועורק האמצע בהם צר יותר וכן ניתן להבחין בפתח קופסית המנבג שלו בפי-מנבג מנוון.
אלשן חלוד תואר בשנת 1804, על-ידי הבוטנאי האנגלי סמית (Sir James Edward Smith, 1759-1828), מייסד החברה הליניאנית (The Linnean Soceity), אשר שמה לה למטרה להעמיק את חקר הטבע ומדע הטקסונומיה וקרויה על שמו של אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), שאת ספריו ואוספיו החשובים רכש סמית מבנו בפרוטות. שם המין, aeruginosum, מלטינית: "חלודת הנחושת" (המינוח העברי הרשמי הוא "יְרוֹקַת הַנְּחֹשֶׁת"), משמש לתיאור מינים שצבעם מכחיל (ירוק-אפור), מכאן השם העברי, שאינו רשמי.
בסוג אלשן 85 מינים, בישראל נאספו 4 מינים.

כתב: דרור מלמד