אאוקלדיום דורי

הדפסה
  Eucladium verticillatum שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

אאוקלדיום  דורי
צילום: © דרור מלמד   גן השלושה - הסחנה , 4-2019
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

אאוקלדיום דּוּרִי הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae, משגשג בבתי-גידול לחים ויוצר כריות גדולות צפופות, בצבע ירוק-בהיר עד ירוק-מכחיל. לעתים-קרובות, בסיס הצמחים מצופה בשכבת סיד, עליה נוצר משקע פחמתי (קרבונט) דמוי-טוף (tufa, אין להתבלבל עם טוף געשי). הגבעולים זקופים, אורכם עד כ-2 ס"מ ויותר, מסתעפים. העלים ערוכים בכעין דורים צפופים לאורך הגבעול, מכאן שם המין (שאינו רשמי, תרגום השם המדעי, verticillatum, מלטינית: "בעל-דורים"). חלקם העליון של הצמחים ירוק וחלקם התחתון צהבהב, לעתים לבנבן - חסר צבע. בטחב הלח הטרפים זקופים עד מפושקים, לעתים קשותים לאחור, בהתייבשם הם נצמדים לגבעול וקצותיהם נגללים כלפי פנים. הטרפים סרגליים-איזמלניים, אורכם 2.5-1 מ"מ, מתחדדים, שטוחים, או מרזביים במחציתם העליונה. שולי הטרפים שטוחים, משוננים בבסיסם. עורק האמצע חסון, ניכר, נמשך עד קצה הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי", dioicous). המנבגים אינם מרובים, סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך משתחררים הנבגים. קופסית המנבג (capsule) ביצנית-סגלגלה. מכסה המנבג (operculum) חרוטי קצר, אורכו כשליש הקופסית. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, צהוב-אדמדם, אורכו 5-3 מ"מ, לעתים מעט מפותל. המצנפת (calyptra) - שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בראשו, תוך התפתחות הקופסית - קרומית, חלקה, דמויית-מקור, כבונה (cucullate) - נבקעת בתחתיתה בסדק יחיד, טרם נשירתה. בפי-המנבג (peristome) 16 שיניים קצרצרות, שלמות, לעתים שסועות.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתו של אאוקלדיום דורי קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים ניתן למצוא בעיצומו של החורף, בחודשי פברואר-מרץ.
אאוקלדיום דורי נפוץ בישראל מאילת ועד לגולן, במקומות לחים, על סלעי אבן-גיר (טרוורטין), אדמות גירניות וקרקעות לס וחוואר, במצוקים שעליהם ניגרים מים, ליד מפלים, מעיינות ובפתחי מערות. תפוצתו העולמית קוסמופוליטית.
אאוקלדיום דורי תואר בשנת 1846 על-ידי צמד הבריולוגים (חוקרי הטחבים), הגרמני ברוך (Philipp Bruch, 1781-1847) והצרפתי שימפר (Wilhelm Philippe Schimper, 1808 -1880). למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1801 ע"י החוקר האנגלי וויטרינג (William Withering 1741-1799), שגילה בין השאר את הדיגיטלין, המופק מצמח הדיגיטליס (Digitalis purpurea) לטיפול במחלות לב, אשר שייכו לסוג טחובית (Bryum verticillatum). שמו המדעי של הסוג, Eucaldium, מיוונית: eu -  "טוב", "היטב", klados - "ענף", לאמור: "ענפים מפותחים", מאזכר את הגבעולים המתפצלים באופן דו-קרני מספר פעמים.
בסוג אאוקלדיום 7 מינים, אאוקלדיום דורי הוא היחיד שנאסף בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים