פלאורידיום מרצעני

הדפסה
  Pleuridium subulatum שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, כרמל, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

פלאורידיום  מרצעני
צילום: © דרור מלמד   אילנות , 4-2019
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

פלאורידיום מרצעני הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Ditrichaceae. זהו טחב קטן ועדין, גובהו עד 7 מ"מ, גדל בגושים משיים קטנים, צפופים, לעתים פרטים אחדים מעורבים עם מיני טחבים אחרים. הגמטופיט ירוק עד ירוק-חום. הגבעולים זקופים, אינם מסועפים. העלים  נוטים מעלה, לעתים זקופים, מרווחים בבסיס הגבעול ומצטופפים בראשו וכן מתארכים והולכים מבסיס הגבעול לראשו. פריסת העלים אינה משתנה מהותית ביובש. הטרפים מרצעניים (מכאן שם המין העברי, שאינו רשמי. גם השם המדעי, subulatum, מלטינית: "דמוי-מרצע"), קעורים, בסיסם חובק את הגבעול. עורק האמצע נמשך עד לקצה הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, בצברים נפרדים (מערך מעין "חד-ביתי", autoicous). אחד ממאפייני המין הוא הימצאותם של אנתרידים ערוכים על עוקצים זעירים, דמויי-ניצנים, בחיקי עלים, אולם בישראל כמעט שלא נמצאו פרטים הנושאים צורה זו ובדרך כלל האנתרידים יושבים "עירומים" בחיק העלה. תכונה זו נחשבת בספרות כאופיינית למין קרוב, פלאורידיום חדוד (P. acuminatum), הנבדל מפלאורידיום מרצעני אף בצורת בסיס העלה ופרטים בעלי-עלים כאלה נאספו גם בישראל. מחברות ה"פלורה פלסטינה" העדיפו לאחד את המינים, שככל הנראה יש ביניהם צורות מעבר, תחת המין פלאורידיום מרצעני. ברשימות הטקסונומיות המובילות כיום, נחשבים אלה כשני מינים נפרדים תקפים. המנבגים מרובים, קלייסטוקרפיים (cleistocarpous, מיוונית: kleistos   - "סגור", carpos - "פרי") - קופסיות המנבג אינן נפתחות במנגנון סדיר, אלא דופן הקופסית קורס עם הבשלתה ואז משתחררים הנבגים. קופסית המנבג ביצנית-סגלגלה, כתומה-חומה, בראשה חוד קטן דמוי-מקור, נישאת על זיף קצרצר ונראית שקועה בין העלים העליונים. לעתים נראית בראש קופסית המנבג מצנפת קרומית זעירה, שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, בסדק אחד (מצנפת "כבונה", cucullate) ונושרת.
פלאורידיום מרצעני מצוי פה ושם בישראל, בשרון ובמספר גלילות בצפון הארץ. בית גידולו קרקעות סידניות וחוליות ואדמת חמרה, במקומות פתוחים ומוצלים קמעא. תפוצתו העולמית משתרעת באסיה, אגן הים התיכון, צפון אפריקה, אירופה, אמריקה וניו-זילנד.
פלאורידיום מרצעני תואר בשנת 1848 על-ידי הבוטנאי הגרמני רבנהורסט (Gottlob Ludwig Rabenhorst, 1806-1881).  למעשה, תואר המין לראשונה על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), ששייכו לסוג ברקית (Phascum). הדוויג נחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"). שם הסוג, Pleuridium, מיוונית: pleura - "צד", idium - הקטנת השם, ניתן על-ידי מתארו, הבריולוג השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828),  משום שהמנבגים נדמו לו כעולים מצדי הגמטופיט, אולם היו שראו בשם זה טעות חסרת ביסוס ושאינה מועילה לזיהוי הסוג [למשל הבריולוג הבריטי מיטן (William Mitten, 1819-1906), הנחשב כחוקר הטחבים המוביל של המאה ה-19].
בסוג פלאורידיום קרוב ל-30 מינים, פלאורידיום מרצעני הוא המין היחיד שנאסף בישראל (אך על פי החלוקה היום, פרטים הגדלים בשרון שייכים ככל הנראה למין פלאורידיום מרצעני, בעוד אוכלוסיות אחרות יתכן ושייכות למין פלאורידיום חדוד).

כתב: דרור מלמד

*תודה לדר בן-נתן על מציאת המין וההכוונה למקום גידולו



מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים