סתוונית בכירה

הדפסה
  Colchicum troodi שם מדעי
  Crocus Common name
סתווניתיים
Colchicaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, כרמל, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן רעיל

דווח לנו

סתוונית  בכירה
צילום: © שרה גולד   שביל הפיסגה מירון
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

סתוונית בכירה היא גיאופיט הפורח בסתיו. מבין הסתווניות היא ניכרת בחורף בעליה הירוקים, שהם רחבים (2–5 ס"מ) וארוכים (20 ס"מ). מספרם 3–4 בלבד, לעיתים רחוקות עד 6. באביב היא מתבלטת גם בפריה המשולש הגדול, המתרומם על עוקץ קצר במרכז שושנת העלים. העלה עצמו ניכר באביב בכך שרובו ירוק, בעוד קצהו משחיר. דא עקא, שסימניו העיקריים של המין הם בעלים, ואילו בשעת פריחתו, בסתיו, אין הוא נושא עלים כלל. איך בכל זאת נזהה אותו בפריחתו?
הפרח מעט גדול יותר מן הפרח של סתוונית היורה וקטן מזה של סתוונית ירושלים. עלי העטיף שלו לרוב מעט צרים ומוארכים יותר מאלה של סתוונית ירושלים, התפרחת דלילה יותר, וצבע הפרח בהיר יותר. אך מכיוון שבכל המינים מופיעים הבדלים בין פרט לפרט בגון הפרח, הרי קשה לסמוך על תכונה זו. לכן ננסה תכונות פחות בולטות: עלה הכותרת בסתוונית בכירה קצת יותר בשרני-גלדני למראה ולמגע, נוטה למשהו שעוותי. התפרחת דלילה יותר מאשר בסתווניות אחרות. גם בית-הגידול שונה מעט, היא מופיעה פחות בבתה ויותר בסבך.
סתוונית בכירה גדלה בעיקר בצל, בעבי חורש ויער של אלון מצוי ואלון תולע. פקעתה טמונה בקרקע בעומק בינוני, 10 עד 25 ס"מ. היא נפוצה רק בצפון הארץ – בעיקר במערבו ובמרכזו של הגליל העליון, מעט גם בכרמל, בצפון הגולן ובחרמון עד רום של 1,400 מ'. תפוצתה העולמית מצומצמת לצפון-מזרחו של הים התיכון: מצפון ארץ-ישראל דרך סוריה עד דרום טורקיה, וכן בקפריסין (השם המדעי של המין נקרא על שם רכס טרודוס בקפריסין). תחומי תפוצתה בארץ ואופי בית-גידולה יקלו עלינו גם הם להבדיל בינה לבין אחיותיה.

הסוג סתוונית כולל גיאופיטים נמוכים הפורחים בסתיו, ובו 11 מינים בארץ, 65 מינים בעולם. מרכז תפוצתו במזרח התיכון. הסוג הופרד לאחרונה מתוך משפחת השושניים והוכר כמשפחה בפני עצמה, הסתווניתיים. בני משפחה זו (נוסף על סתוונית גם בצלציה) שונים מיתר השושניים בעֱלי שלהם, המתפצל ל-3 עמודי-עלי.
פקעתה של הסתוונית כדורית עד מוארכת מעט, דמויית פלך, קוטרה כ-2 ס"מ, במינים אחדים היא מעט יותר גדולה. כלפי מטה היא מצמיחה ציצה של שורשים, וכלפי מעלה – עלים ופרחים. מנגנון מיוחד של שורשים מתכווצים מציב את הפקעת במקומה ה"נכון" בקרקע: פקעת שנשתלה אופקית או אף הפוכה ובעומק קטן – תוזז במשך החורף על-ידי מערכת של שורשים מתכווצים למעמד ולעומק שהקציבה לה התורשה של המין. הצמח הוא רב-שנתי, אך הפקעת היא חד-שנתית: היא מתמלאת חומרי-מזון במשך החורף והאביב, ובשנה הבאה היא מתרוקנת ומצמיחה נצר על-קרקעי חד-שנתי, וזה מפתח בקרקע פקעת חדשה.
הפקעת מוגנת משן בעלי-חיים על-ידי רעל מיוחד הנקרא קולכיצין (על שם הסתוונית, ששמה המדעי הוא קולכיציום). רעל זה משמש ברפואה נגד מחלות ראומטיות ומחלות-עורקים. זה חומר המפריע לחלוקה תקינה של תאים, מונע יצירת קרום המבדיל בין שני תאי-הבת, וכך גורם ליצירת תאים כפולים, תא אחד הכולל חומר גרעיני של שני תאים (טטרה-פלואיד). מרבים להשתמש בחומר זה בניסויים גנטיים ובהכלאת צמחים לחקלאות ולגננות-נוי. יתכן שהוא מעורב גם בהכלאה טבעית של מינים שונים של צמחים, שהיא אולי אחת הדרכים החשובות ליצירת מינים חדשים בטבע בכלל, ובפרט ביצירת הצמח החשוב ביותר לאדם, חיטת-הלחם.
עם זאת יש בעלי-חיים המסוגלים כנראה להתמודד עם רעילות זאת, והם נהנים ממאגר המזון שהסתוונית הכינה לעצמה וחופרים ואוכלים פקעות של סתוונית. אלוף אוכלי הסתוונית הוא הדרבן.
העלים מוארכים, שונים מאוד ממין למין. העלים מלבלבים אחרי צאת הפרחים, וברוב המינים אף אחרי שהפרחים נבלו, כך שהצמח מתבלט בפריחתו הסתווית ללא עלים.
הפרח דמוי משפך או גביע, אופייני למשפחת השושניים: חלקו התחתון הוא צינור ארוך ודק, מאוחה-עלים, ורובו טמון מתחת לפני הקרקע; חלקו העליון מחולק ל-6 אונות או עלי-עטיף הערוכים בשני דורים, וביניהם 6 אבקנים. השחלה עילית, והעלי מתפצל ל-3 עמודי-עלי, ובכך שונה הסתוונית מיתר בני משפחת השושניים, שיש להם עמוד-עלי אחד בלתי-מתפצל. קל להבדיל בין סתוונית לבין כרכום הדומה לה, כי לכרכום רק 3 אבקנים, ויש לו שחלה תחתית. עלי העטיף יוצאים ישר מראש הפקעת, וחלקו התחתון של הפרח (כולל השחלה) הוא תת-קרקעי, רק חלקו העליון בולט מעל פני הקרקע. צבעי הפרח שונים מעט ממין למין, רובם בגוני סגול-לילך.
פה ושם אפשר לגלות צמח שפרחיו "לא נורמליים": יש לו 7 עלי עטיף ו-7 אבקנים. לפעמים אף 8, או 5.
הפרי מתפתח בשחלה התת-קרקעית, ורק מאוחר יותר, בהבשילו, הוא עולה מעל פני הקרקע לפזר את זרעיו.

כתב מייק לבנה בעזרת אורי פרגמן-ספיר

לקריאה נוספת:
צמחים מוגנים בישראל, אורי פרגמן-ספיר, הוצאת רשות הטבע והגנים 2006.
סתווניות מהחרמון ועד לנגב, אורי פרגמן-ספיר "בשביל הארץ" גליון 27, 2008.

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם "סתוניות" מופיע כבר בתלמוד (מסכת תרומות, דף י"א, עמ' ב'), אולם אינו מתייחס לשם צמח אלא לפירות המבשילים מאוחר, בעונת החורף והשם העברי המודרני לצמח חודש ככל הנראה ללא קשר למקור התלמודי, אלא על פי השם המדעי של אחד מהמינים הנפוצים באירופה C. autumnale ( autumn - "סתיו").
כתב: דרור מלמד

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים